הרב אברהם סתיו
הרב אברהם סתיו הוא ר"מ בישיבת ההסדר מחנים ומחבר ספרים
הרב אברהם סתיו הוא ר"מ בישיבת ההסדר מחנים ומחבר ספרים

למה המתבגרת שלי חושבת שאתם עלולים לחשוב שאני לא מגנה אלימות של שמאלנים


במקום דמוקרטיה או דיקטטורה עדיף להשתמש במילים כמו שוויון או מורשת



הגיע הזמן לתיקון דמות הדתי הנלעגת והמוזרה בקלאסיקות התרבותיות של ישראל

אני לא נרתע מעונש מוות למחבלים, אבל כן מתעכב על השאלה כיצד זה יקרה

למה גיבורי התרבות של הדור החדש לא חובשים כיפה אבל כן לובשים ציצית

האם אנחנו מצפים ממנהיגים ועיתונאים לבקר אותנו או לחבק אותנו?

לאחר התלבטויות רבות יצאתי לבקר את המוכתר מהכפר הסמוך. בדרכי לשם, יצאו שני פלסטינים למסע הרג

צריך לאחוז את המטוטלת במתינות ואז לקרב אותה לאט ובזהירות אל המרכז

חמלה עשויה להתפרש כהזדהות, וככל שהתופעה היא חלק מאיתנו, כך אנחנו מתאמצים יותר להתנער ממנה


רובנו התאפקנו שנתיים ולא אמרנו מילים קשות. עכשיו אפשר לשחרר אתהלשון בחמלה

המלחמה נגמרה ויש דברים שאנחנו חייבים לקחת ממנה אל חיי היומיום


קהלת נותן לנו תזכורת שלא משנה מה עברנו השנה, הארץ תישאר עומדת



זיכרון הוא לא רק העלאה במחשבה, הוא פעולה ממשית של שמירה והנצחה


לפעמים קשה לזכור שהיו פה לפנינו אנשים שעסקו בסוגיה כזו או אחרת

באחד בספטמבר כולנו חוזרים להיות הילדים שהיינו כשעלינו לכיתה א'



מהות המלחמה היא כאוס. במובן העמוק, חוקי מלחמה הם כמעט אוקסימורון


דבר לא הצית את דמיוננו בקיץ כמו הגרלת המכסים של מעדן החלב "באדי". לראש הישיבה היה משהו לומר גם עליה

כשמארק היציב, המסור והמקצוען נאלץ להקשיב ללב (ולפסיכולוג) ולעזוב את המילואים



הקרב האמיתי קורה עכשיו בממ"דים ובמקלטים. קרב מתיש וארוך וסיזיפי


אם לומר בכנות, מבחינה תועלתנית לא ברור שהמוסריות החדשה מועילה במשהו למישהו

לראות בימים אלו את הסדרה ״המזח״ זו חוויה קצת טראומטית, ועם זאת יש בה גם ממד של הקלה

לכאורה לא הגיוני לתלוש מילים מסוימות מתוך ההקשר שלהן, אבל זה בדיוק מה שעושה הזוהר על עשרת הדיברות


המלחמה שורטת באופן עמוק, ודווקא מתוך כך צריכים וחייבים לשוב אליה כשמגיעה הקריאה

במשך השנים הציונות הדתית למדה להיות בטוחה בעצמה, ואינה מפחדת להיות גם דתית וגם אנושית


חשבתי שאסגור את הפינה של החינוך בעזרת ההליכה למילואים. אז חשבתי

ברגעים של שבר קיומי, כשכולם צועקים אחד על השני, צריך מישהו אחד שילך קדימה

אף פעם לא אהבתי לשלב סיפורים ברעיונות תורניים, אבל אז באה המלחמה


דווקא כשצה"ל הגדול קצת התערער בעקבות המלחמה הגיעה שעתן היפה של המסגרות היחידתיות

פורים הוא לא סיפור על נס של הצלה, הוא סיפורו של עם שלם, שדווקא מול איום קיומי מחריד מוצא את זהותו


אם נאמץ מבט חומל כלפי הצד השני נבין שהפגמים והשריטות שלו הם גם שלנו

