
אור אינו רק פוטונים, הוא מיקוד של תשומת לב, התבוננות שמעצבת מציאות


כמה כותרות מהישורת האחרונה של 2025, רגע לפני שלב הסיכומים הסופי


גיורא חמיצר, 54, בזוגיות, אב לשניים, גר בתל–אביב. יוצר סדרות טלוויזיה וסופר


"פרנקנשטיין" החדש מספק חוויה קולנועית רומנטית מרהיבה, אך לא מצליח להפוך לקולנוע מסעיר


לדור האלפא יש סיבה טובה לשפה הסגורה שהמציא לעצמו. ולא, המטרה היא לא לעצבן את המבוגרים



אני נפעם מהילדה השלישית שלי, ובפעם הראשונה בחיים מבין משהו על אבהות


למה גיבורי התרבות של הדור החדש לא חובשים כיפה אבל כן לובשים ציצית

ממש לא רק מתוקה, ובטח יותר מעניינת מהסופגנייה. לביבה חמה בכמה גרסאות לחג המדליק של השנה

אני מתגעגע לסבא ראובן הפא"יניק ולאופציה החרדית–לאומית שהציבו הוא וחבריו


בקטע עמוק ומסתורי יש הלימה בין היצירה של אביתר בנאי לחיים שלי





בעידן שבו פודקאסטים קומיים צצים ונעלמים במהירות, יש אחד מעבר לים שמצליח ובגדול


אביתר בנאי חזר לאלבום השני שלו בבארבי, והמשיך את מסע ההשלמה שלו עם עברו

צפייה בסדרה "יקוּמוֹת" גורמת לתחושה של חוסר אוריינטציה. לפעמים זה סוחף ולפעמים זה מתיש

אחרי שנתיים של שיאים ונפילות מתח, אנחנו נדרשים למצוא את הדרך חזרה לחיים הבנאליים מקום לא שמח



לפני 120 שנה, אנטון צ'כוב כתב סיפור כל כך רלוונטי לימינו. ספר כיס בהוצאה מחודשת שכדאי לכם לחזור אליו


האם אנחנו מצפים ממנהיגים ועיתונאים לבקר אותנו או לחבק אותנו?

"מרשעת: חלק 2" לוקח את הסיפור למקום אפל ומדכא. הוא עדיין מרהיב אך הרבה פחות מהנה מקודמו

המלחמה עדיין כאן בינינו, לצידנו, בתוכנו. אנחנו הסיפור שלה, והיא הסיפור שלנו



מסיכומי שיעורים ועד מכתבי אהבה לארוסות. כתיבה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי




"הנרדף" מפספס את הרובד הסאטירי שלו, אבל נשאר מותחן אקשן מבדר




בהסכת ״הצייצנים״ השיח על עמדות המרואיין נשמע לעיתים קרובות מוכר ונדוש

חרף העיסוק בתמות חשובות וגיבורות חד–פעמיות, משהו בספר המתח הזה לא מתרומם


החיים קורים כל הזמן ואין זמן לעצור רגע, להתבונן ולהקשיב, לראות ולאהוב

הרהורים על מעלותיה ומגבלותיה של המסורתיות הישראלית המתחדשת - שמשנה לא רק את החברה, אלא גם את המסורת

אין צורך לחלק לי סגולות להיריון ובטח שלא לרחם עליי. אפילו שהכול בסדר, זה מכאיב לי