
ז'אנר שנעלם, רשתות חברתיות, חרטה וכוח נשי. סיכום השנה הלועזית במוזיקה


הפרי הישראלי שמביא איתו הרבה חום, גם כשבחוץ קר מאוד. שלושה מתכונים עם תפוזים



הגיע הזמן לתיקון דמות הדתי הנלעגת והמוזרה בקלאסיקות התרבותיות של ישראל


ההסכת "יריב ראוי" מצליח להעמיק בדיון בין מרואיינים מנוגדי דעות, אבל נשאר בתיאוריה בלבד

במקום גישת "היחס האישי" במוסדות החינוך כדאי לאמץ גישה של כבוד לתלמידים


ילד בן שלושים ושמונה מביט באהבה באימו שחוגגת שמונים, והזיכרונות קופצים בתוך הלב

למתנגדי ההדתה אין בעיה עם סנטה קלאוס, אבל מול דוכן תפילין בנתב"ג נשרפות להם העיניים


נשיא הגון במערכת רקובה וסוכן למוד קרבות שלא יודע למי להאמין. נשמע מוכר, ובטח לא מחדש

בהסכת "הפודיום" מדברים ספורט כמו שהקהל אוהב לשמוע, ומשאירים את התוכן הרכילותי לתקשורת המיינסטרים


יש רק דרך אחת להכין סיר ממולאים, והיא ארוכה אבל שווה כל טיפת מאמץ




"ג'יי קלי" לא יטלטל את עולמכם, אך יש בו מספיק עניין ורגש שמצדיק צפייה




אני לא נרתע מעונש מוות למחבלים, אבל כן מתעכב על השאלה כיצד זה יקרה

אסור למערכת החינוך להתעלם מהטכנולוגיה החדשה, אבל אסור גם לסגוד לה



אור אינו רק פוטונים, הוא מיקוד של תשומת לב, התבוננות שמעצבת מציאות


כמה כותרות מהישורת האחרונה של 2025, רגע לפני שלב הסיכומים הסופי


גיורא חמיצר, 54, בזוגיות, אב לשניים, גר בתל–אביב. יוצר סדרות טלוויזיה וסופר


"פרנקנשטיין" החדש מספק חוויה קולנועית רומנטית מרהיבה, אך לא מצליח להפוך לקולנוע מסעיר


לדור האלפא יש סיבה טובה לשפה הסגורה שהמציא לעצמו. ולא, המטרה היא לא לעצבן את המבוגרים



אני נפעם מהילדה השלישית שלי, ובפעם הראשונה בחיים מבין משהו על אבהות


למה גיבורי התרבות של הדור החדש לא חובשים כיפה אבל כן לובשים ציצית

ממש לא רק מתוקה, ובטח יותר מעניינת מהסופגנייה. לביבה חמה בכמה גרסאות לחג המדליק של השנה

אני מתגעגע לסבא ראובן הפא"יניק ולאופציה החרדית–לאומית שהציבו הוא וחבריו


בקטע עמוק ומסתורי יש הלימה בין היצירה של אביתר בנאי לחיים שלי



