דעות
בשבוע הספר פגשתי את ביונסה של הציבור הסרוג
בשבוע הספר פגשתי את ביונסה של הציבור הסרוג
הדרך לעצור את משפט נתניהו עוברת בבית הנשיא וביועמ"שית
השמיים מחייכים לדונלד טראמפ, ואלה לא בהכרח חדשות טובות לישראל
המפסיד הגדול מפרישת איזנקוט עשוי להיות זה שהתעלם ממנה
שִׁיר הַחֵטְא
כדי לנצח את נתניהו השמאל יצטרך יותר מקמפיין שלילי
האנרכיסטים שהתפרעו בשבת הם אפילו לא נוער גבעות
כשהגעתי למוצב הרגשתי כמו מולאן
כגודל ההזדמנויות גודל האתגרים: לקראת ביקור ראש הממשלה בארה"ב
חופש גדול אחרי מלחמה: אורות וגבולות לחינוך מיטבי
ההופעה של הפיל הכחול הייתה רגע של שפיות בתוך המלחמה
ניצחון לא מוחלט: מה באמת השיג מבצע עם כלביא ומדוע המלחמה הבאה תהיה שונה
קשרים במקום עקרונות: מערך הגיור נכשל בתפקידו
דגם חדש של אינטלקטואל: האקדמיה בישראל עדיין חד-צדדית
לא אקדח ולא חרב: הגיבורים האמיתיים הם אלה שמנצחים את העייפות
אחרי 60 שנה: בן 92 הורשע באונס ורצח באחת מהפרשיות העלומות בבריטניה
ביטול מכסי הייבוא מארה"ב: האבסורד שהחקלאות המקומית מתמודדת איתו
מלחמת עולם שלישית? אני חושבת שנולדתי בדור הלא-נכון
לא המטוסים אלא המגפיים על הקרקע הביאו את הניצחון
הישג אדיר ואתגר שמאיים: מחשבות על "עם כלביא"
חם לכם? בדרום אירופה צפוי להיות חם יותר
התירוץ האיראני נגמר
בטנק, בתא הטייס, בשטח וברשת: דור האריות בורר מילים
רדיו שטח 3: פאר טסי מספק את אלבום נכון לרוח התקופה
תהילים ומטוסים: הסצנה שבמשך דורות יהודים חלמו לראות
לידיעת בהרב-מיארה: השב"כ הוא לא רק קטאר-גייט
שתי הקבוצות שלא מספיק מדברים על חלקן ההירואי בביטחון שלנו
למה צה"ל שהביס את חיזבאללה ואיראן עוד מדשדש בעזה
התחזיות הכושלות יובילו ל"יום כיפור של התקשורת"?
אם הם היו פחות מנומנמים, כבר היינו באמצע קטטה
בין המפלה המשפילה בעוטף עזה לבין הניצחון המזהיר באיראן
למה הדבר הראשון שחמינאי חושב עליו בבוקר הוא השמדת ישראל
בעולם הנאור אין רוצח רע, יש רוצח רוצח שרע לו
עולם דו פרצופי
תחושת החמיצות בחזית איראן נובעת דווקא מההצלחה הכבירה
בעינינו זכינו לראות נס הצלה מאיום השמדה קיומי
עֲלוֹת הַשַּׁחַר
התעמולה העוצמתית בסוגיית החטופים מטשטשת את חשיבות המלחמה
הסכנה החדשה: שההצלחה תבלבל אותנו
עם כל החרדה והפחד והדאגה - בואו של "האיום האיראני" היה גם קורטוב של הקלה
