רחלי מלק-בודה
כתבת ובעלת טור, עורכת מוספים מיוחדים, מגישה ברדיו ואמא לארבעה
Followהכתבות של רחלי מלק-בודה
מה גורם למשפיעניות לבכות מול מצלמה
"את סחבת אותי תשעה חודשים, עכשיו אני סוחב אותך"
ביום שבו ליוויתי את בני לבקו"ם, משהו בתוכי הבין שגם אני, בדרכי שלי, הגעתי לשפת הנילוס
המורים הם לא הבעיה, הם הקורבנות של השיטה
הבדיחות העצובות שרצות ברשת הן סימן שהציבור התייאש מהאפשרות שמשהו ישתנה במערכת החינוך
"המערב הפרוע של היישובים": מה קורה בזולות של הנוער?
"אפשר היה למצוא אלף פתרונות": המעיין בגולן שהפך למוקד מאבק על הסביבה
אחרי ששרדה את 7 באוקטובר, קארין נותנת כוח לנשים לטייל לבד בעולם
רק לבד בממ"ד האמת יצאה: "התחתנתי איתך בשביל פוסטר"
עשר תחנות בדרך להפלת המשטר האיראני
"יש התנשאות כלפי סופרי ילדים ונוער, אבל הם בדיוק כמו סופרי מבוגרים"
"באולפנים יודעים אבל אסור להם לדווח": כך הפכה טלגרם לאפליקציית המלחמות
אם לוסי אהריש לא מספיק ישראלית, מה השילוב הראוי?
מי שמבקש נתח מהישראליות צריך להכיר גם בזכותו של האחר להיות חלק ממנה
תעשייה שלמה ניזונה מהדאגה של סוניה
הסיפור שלנו עם איראן הוא רק עוד פרק בסדרת המופת של תעשיית הדאגות
אף נמלה לא מתגעגעת לאקס שלה
לבני האדם יש נטייה לחזור לנקודה האחרונה שבה הם הרגישו על גג העולם. רגע לפני שהכול התבחבש
"מבחן מאוד קשוח": כשאבא שלי הפך לסיעודי
שבוע אחרי שעקצתי את המושג גזלייטינג הוא הכה בי
"ברחתי מהיהדות אבל היא תפסה אותי": דרור יהב שובר את כל הסטיגמות
מה גורם לאנשים לצאת למרדף מגוחך בעקבות קרדיט?
לא סתם כולם מדברים על הפרק ההוא בסדרה על אביתר בנאי
זה לא סיפור על חזרה בתשובה או על פריצה מוזיקלית, זה סיפור על שני אנשים שהלכו אחרי הקול הפנימי שלהם
הקו המחבר בין הילדים שלנו לילידים מהודו
פעם העולם היה מלא בניסים קטנים שהתרחשו כאן ועכשיו, ואז התבגרנו
"מעסיקים משלמים יותר כסף לעובד שנראה טוב מאשר לזה שלא"
"עוד לא מצאו תרופה שמוחקת שנתיים של שבי. זה איתנו לכל החיים"
מה למדתי מהפרידה הכי טובה שהייתה לי בחיים
הרגשתי כאילו מישהו ארגן לי את הבית מחדש בלי לשאול
"בחו"ל יש קהל מדהים, פה יש סטיגמות ומחשבה שאישה אולי לא מצחיקה"
יש נטייה להתבלבל בין חופשה לזמן איכות משפחתי
אנשים גרים בדירות מרווחות וטסים לחופשות משפחתיות, ובכל זאת ממשיכים לחפש אושר
אנשים שזורמים עם המיסיון מאבדים את זה מול חנוכייה
למתנגדי ההדתה אין בעיה עם סנטה קלאוס, אבל מול דוכן תפילין בנתב"ג נשרפות להם העיניים
לברוח ממחבלים תחת השפעת LSD: המטפלים בשורדי הנובה מדברים
הפיזיקה של חנוכה: כך ילדים נכנסים למשבצות
אור אינו רק פוטונים, הוא מיקוד של תשומת לב, התבוננות שמעצבת מציאות
באמצע השבת התחיל אצלנו ריקוד אינדיאני
לדור האלפא יש סיבה טובה לשפה הסגורה שהמציא לעצמו. ולא, המטרה היא לא לעצבן את המבוגרים
"זו תפיסת עולם שקשה מאוד לחרדי לקבל אבל הוא לא זנח את הקשר"
אחרי שנתיים של רגשות בפול ווליום אנחנו מתקשים להתרגש מהשגרה
אחרי שנתיים של שיאים ונפילות מתח, אנחנו נדרשים למצוא את הדרך חזרה לחיים הבנאליים מקום לא שמח
"המון שנים התנגדתי לזה": שירה וייס כבר לא מפחדת לצחוק על שום דבר
"אני יורדת על אימא המון והיא מפרגנת לי": האם והבת שיצאו למסע בלי פילטרים
מערכת היחסים הרעילה שלי עם אופנה זולה
מה היה קורה אם היינו מתעלמים מהפרובוקציה של מאמן הכושר?
בין הגירוי לתגובה יש רווח, ובאותו רווח טמון הכוח שלנו לבחור את ההתייחסות שלנו
הבחורה מהסטורי עובדת כמו הסיני הזקן
מוכרת התיקים מהסטורי לא מפחדת לטעות. או אולי כן, אבל זה לא עוצר אותה
"לא מאמין בסתם לצעוק: 'גזענות', צריך לומר את הדברים בדרך אינטליגנטית"
"אני יודעת שגם אם גלגלצ תיסגר, לא ייסגר עלי השאלטר"
אני לא יודעת מה הסיפור עם שדה תימן וזה לא נורא מבחינתי
מה יקרה אם נפסיק לדבר על פרשיית שדה תימן. האם היא תמשיך להתקיים?
"נשים מסתירות את הסימפטומים עד שהמערכת פולטת אותן החוצה"
כשכל ביקורת מרגישה כמו מתקפה אישית
חלקים מהותיים מהזהות שלנו מושקעים בתחום העיסוק שלנו, ולא נסבול ביקורת עליו
כשאין לי כוח לקום אני חושבת על החטופים ועל הדרוזי הצולע
הפסיכולוגיה המודרנית מאלפת אותנו לחשוב שאנחנו קורבנות של נסיבות. איזה עוול
"בכל עלייה יש ממד של הורים שמקריבים את עצמם בשביל הילדים"
נקלעתי לסיפורה של משפחה שלא מדברת כבר רבע מאה
יש בינינו משפחות שהיו נותנות הכול כדי להתאחד, ופה במדינה השבעה אנשים ממשיכים להחזיק סכסוכים
"באותו לילה כל הפחדים הגיעו אליי"
האם אני באמת מוגנת בין ארבעה קירות או שזה סתם סיפור שאני מספרת לעצמי?
"ידענו שתהיה בעיה של רחפנים": המדען שנלחם ברחפני אויב בעזרת לייזר
"לאלמנות המלחמה כולם מקשיבים": השנה היצירתית של הדסה בן-ארי
לפני הביקורת על הגיוס, ננסה לדמיין את עצמנו גדלים בבית חרדי
במקום שבו אנו מצליחים להתבונן במעשיו של אדם מתוך נקודת מבטו, מסתתרת הסליחה
"מרגישה שנולדתי עם זה": חן קורן מדברת על הכל
אם מישהו היה מספר לי שאסיים את השנה הזאת גרושה לא הייתי מאמינה
השנה כל דבר קטן הפך להר שטיפסתי עליו, כל משימה שגרתית הפכה לניצחון אישי