רחלי מלק-בודה
כתבת ובעלת טור, עורכת מוספים מיוחדים, מגישה ברדיו ואמא לארבעה
Followהכתבות של רחלי מלק-בודה
אנשים שזורמים עם המיסיון מאבדים את זה מול חנוכייה
למתנגדי ההדתה אין בעיה עם סנטה קלאוס, אבל מול דוכן תפילין בנתב"ג נשרפות להם העיניים
לברוח ממחבלים תחת השפעת LSD: המטפלים בשורדי הנובה מדברים
הפיזיקה של חנוכה: כך ילדים נכנסים למשבצות
אור אינו רק פוטונים, הוא מיקוד של תשומת לב, התבוננות שמעצבת מציאות
באמצע השבת התחיל אצלנו ריקוד אינדיאני
לדור האלפא יש סיבה טובה לשפה הסגורה שהמציא לעצמו. ולא, המטרה היא לא לעצבן את המבוגרים
"זו תפיסת עולם שקשה מאוד לחרדי לקבל אבל הוא לא זנח את הקשר"
אחרי שנתיים של רגשות בפול ווליום אנחנו מתקשים להתרגש מהשגרה
אחרי שנתיים של שיאים ונפילות מתח, אנחנו נדרשים למצוא את הדרך חזרה לחיים הבנאליים מקום לא שמח
"המון שנים התנגדתי לזה": שירה וייס כבר לא מפחדת לצחוק על שום דבר
"אני יורדת על אימא המון והיא מפרגנת לי": האם והבת שיצאו למסע בלי פילטרים
מערכת היחסים הרעילה שלי עם אופנה זולה
מה היה קורה אם היינו מתעלמים מהפרובוקציה של מאמן הכושר?
בין הגירוי לתגובה יש רווח, ובאותו רווח טמון הכוח שלנו לבחור את ההתייחסות שלנו
הבחורה מהסטורי עובדת כמו הסיני הזקן
מוכרת התיקים מהסטורי לא מפחדת לטעות. או אולי כן, אבל זה לא עוצר אותה
"לא מאמין בסתם לצעוק: 'גזענות', צריך לומר את הדברים בדרך אינטליגנטית"
"אני יודעת שגם אם גלגלצ תיסגר, לא ייסגר עלי השאלטר"
אני לא יודעת מה הסיפור עם שדה תימן וזה לא נורא מבחינתי
מה יקרה אם נפסיק לדבר על פרשיית שדה תימן. האם היא תמשיך להתקיים?
"נשים מסתירות את הסימפטומים עד שהמערכת פולטת אותן החוצה"
כשכל ביקורת מרגישה כמו מתקפה אישית
חלקים מהותיים מהזהות שלנו מושקעים בתחום העיסוק שלנו, ולא נסבול ביקורת עליו
כשאין לי כוח לקום אני חושבת על החטופים ועל הדרוזי הצולע
הפסיכולוגיה המודרנית מאלפת אותנו לחשוב שאנחנו קורבנות של נסיבות. איזה עוול
"בכל עלייה יש ממד של הורים שמקריבים את עצמם בשביל הילדים"
נקלעתי לסיפורה של משפחה שלא מדברת כבר רבע מאה
יש בינינו משפחות שהיו נותנות הכול כדי להתאחד, ופה במדינה השבעה אנשים ממשיכים להחזיק סכסוכים
"באותו לילה כל הפחדים הגיעו אליי"
האם אני באמת מוגנת בין ארבעה קירות או שזה סתם סיפור שאני מספרת לעצמי?
"ידענו שתהיה בעיה של רחפנים": המדען שנלחם ברחפני אויב בעזרת לייזר
"לאלמנות המלחמה כולם מקשיבים": השנה היצירתית של הדסה בן-ארי
לפני הביקורת על הגיוס, ננסה לדמיין את עצמנו גדלים בבית חרדי
במקום שבו אנו מצליחים להתבונן במעשיו של אדם מתוך נקודת מבטו, מסתתרת הסליחה
"מרגישה שנולדתי עם זה": חן קורן מדברת על הכל
אם מישהו היה מספר לי שאסיים את השנה הזאת גרושה לא הייתי מאמינה
השנה כל דבר קטן הפך להר שטיפסתי עליו, כל משימה שגרתית הפכה לניצחון אישי
אנחנו מאכילים את המפלצת ואז מתפלאים שהיא גדלה
אנחנו רוצים שהעולם ישתנה, אבל לא מוכנים להיות הראשונים שיעזו לשנות אותו
במדינה שמצלמת אותי 24/7 הרגשתי יותר בטוחה מבכל מקום בעולם
מערכת חוקים פנימית וסגורה הצליחה לנתק אותי מהבית, להפתיע לטובה ולהסיר כמה דעות קדומות
התחלתי לשאול את עצמי עד מתי אמשיך להישען על האישה האדירה הזו
יש שלב בהתבגרות שבו אנחנו מפנימים עד העצם שאנחנו אך ורק בידי עצמנו
"בן־יהודה לא החיה את השפה העברית": כך הפכה שפת קודש קפואה לשפה יומיומית
בכל בוקר הורי ישראל קמים לקטסטרופה
לא ברור מי יגדל בעתיד את נכדינו, ייתכן שאלו יהיו בכלל רובוטים
המציאות הפייסבוקית הכתה בי - אני לא אזכה יותר ל"חופשה משפחתית"
שיא הקיץ ושיא הכאב: הרגע שבו הבנתי ש"חופשה משפחתית" כבר לא תקרה לי יותר
לא תסתיר, לא תמקבל: החוברת החדשה שכותבת מחדש את חוקי הדייטים
"הייתי שמה מייק-אפ ומעבירה הרצאה למאות אנשים, שלא ידעו שהרגע חזרתי מאשפוז"
האכזריות הקטנה של גינות המשחקים היא זו שמובילה לחורבן
יש מדע שלם מאחורי העליהום הקבוצתי, והוא תמיד ילווה בתחושת הגינות וצדק
כיצד העולם יסתדר בלי התובנות של צייצן אנונימי על הלבשה לנשים
אחרי שבעלה הרופא נפטר מדום לב, מעיין רוצה להציל 7000 אנשים בשנה
הוא נראה מדריך יוגה והיא חסידת תולדות אהרן והם היו מחובקים
יש לנו מה ללמוד מכל אחד, כל עוד אנחנו מגיעים עם סקרנות אמיתית
"אתה מטפל בפצועים שלפני רגע שתית איתם קפה": הרופא שכתב ספר על המלחמה
היה לו מספיק אומץ לעמוד מול גבר אלים אבל לא מול הדייט שלו
הפגיעות העמוקות שאנו חווים נעטפות לעיתים בשקט של חוסר מודעות
לעצור ולהעריך את מה שיש לנו
"ברחוב אנחנו נתקלים ביחס אחר": החרדי שמנהל את הרשתות של שר האוצר הסרוג
מלחמת עולם שלישית? אני חושבת שנולדתי בדור הלא-נכון
אני יודעת להתמודד עם הפוך נטול חלש. מה בדיוק עושים עם מזרח תיכון חדש?
"שיתוף הפעולה עם מדינות ערביות חי ובועט": המלחמה מהעיניים של רועי קייס
איך מסבירים לילד שאנשים במדינה רחוקה רוצים להרוג אותו?
שעות נוספות בין ההריסות: "מחזות אפוקליפטיים"
"רציתי להראות למשרדי הפרסום שכל ההברקות שלהם כבר היו"
שרשרת התאונות של שוק הגרושים-גרושות
קשה זיווגם של ישראל, ועוד יותר קשה זיווגם של מי שהתגרשו כדת משה וישראל
זו לא קלישאה של מחבקי עצים, הצמחים מדברים אלינו
מכל התחביבים בעולם, לא שיערתי שמה שיתפוס אותי הוא טיפוח מרפסת פורחת
הפיטורים הפתאומיים, הפטריוטים וההסכת הנצפה בישראל: אבי שושן בריאיון פתוח
