אי אפשר להגיד שהמחשב לא הזהיר אותי. הוא שלח לי התראות אדומות, הבהב את עצמו למוות, הודיע שאם לא אעדכן אותו הוא עתיד להשמיד את עצמו. ובכל פעם דחיתי. הזכר לי בעוד כמה שעות, הזכר לי בעוד שבוע, הזכר לי בעוד שוטף פלוס חפש ת'חברים שלך – עד שיום אחד הכריז שאינו יכול עוד ופשוט התעדכן באופן עצמוני, ואני קמתי לשולחן עבודה שלא הכרתי קודם. סמלים בעיצוב שונה, אופיס שלא פועל וחוסר התמצאות כללי במרחב.

כאילו מישהו ארגן לי את הבית מחדש בלי לשאול. המקרר עדיין במטבח, אבל עכשיו הוא בפינה השנייה, והכוסות בארון השלישי במדף השני. אני יכולה להמשיך לחיות ככה, בטח, אבל למה בעצם? למה אחת לכמה זמן אני צריכה לקום ולגלות שהחליטו לרענן את הרקע של ווטסאפ, ועל הדרך גם להקטין את רוחב האותיות במקלדת כך שבמקום ת' יוצאת לי כל הזמן צ', ואני מוצאת את עצמי שולחת הודעות מביכות בסגנון "סתם רציצי לשאול מה קורה".

מי לעזאזל צריך את העדכונים האלה? פעם שמעתם על לקוח שהתקשר לחברת מטא וביקש לנהל ישיבה דחופה כי הוא משועמם מהרקע של הווטסאפ שלו או לא מרוצה מרוחב האותיות במקלדת? מי בחלונות הגבוהים מחליט להתל כך בחיינו, לערער את היציבות? למה כל דבר דיגיטלי בחיים שלנו חייב בכל יומיים לעבור עדכונים, שינויים, שדרוג גרסה והורדה מחדש?

זה לא רק בדיגיטל, קשה לי עם שינויים באופן כללי. קשה לי עם זה שהמכולת שקניתי בה במשך עשור הפכה לסופר, אני לא מוצאת את הדברים באותם המדפים. קשה לי שהספּר שלי עבר למיקום חדש ועכשיו אני כבר לא יכולה לחנות בחניה הסודית שלי. וכשהחליטו ב־rebar לדחוף בננה למיקס חלווה, אף שהיא מעולם לא הייתה שם קודם, רציתי לדחוף את הראש שלי לנינג'ה שלהם וללחוץ סטארט.

למה כל דבר בחיים צריך גרסה חדשה? היה לי מדיח שעבד מצוין שמונה שנים, רציתי לקנות את אותו הדגם ואמרו לי: "אה, יש לנו גרסה משודרגת שלו". משודרגת במה? זה מדיח. מה מצופה ממנו עכשיו, להדיח ולרקוד סלסה תוך כדי?

אני רוצה לדעת שאני לא לבד בסיפור הזה. בבקשה תגידו לי שגם לכם עולה גרד בכל פעם שזה קורה. שכשאביב גפן צועק בנשף רוק "רוצים שינוי!" גם לכם בא לצעוק לו בחזרה: "לא, לא רוצים שינוי. למה שנרצה? אנחנו הולכים להופעות שלך כבר שלושים שנה עם אותם שירים, על איזה שינוי אתה מדבר?"

אם זה היה תלוי בי, רחוב ילדותי היה נשאר דו־סטרי והייתי ממשיכה לקנות בהקפה במכולת של אשר. ממש לא מתאים לי שהפסיקו למכור את החטיף מקס, ולא ברור לי למה כבר אין להשיג כיכר לחם שחור רגיל. ממש אשמח שיחזרו לשדר את "מקגייוור", ומעצבן אותי שלא טרחו לשמור את הפרקים של "אלי מקביל". מבחינתי שהסדרה "מקום שמח" תמשיך עד שכולם ימותו – ושהם לא ימותו לעולם.

לא אוהבת שינויים, סבבה?

ואל תציעו לי לשדרג מסלול כי המסלול הקודם היה בסדר גמור. וגם אל תבקשו שאאשר שליחת עדכונים באפליקציה, זו אפליקציה שממירה כוסות לגרמים, איזה עדכונים היא כבר יכולה לשלוח לי? אני גם תקועה כבר 14 שנה בעיתונות וממש סבבה לי עם זה. וגם אתה, ירמי קפלן, ששר כבר עשרים שנה "אני אשתנה" - די כבר עם השקר הזה. אתה לא משתנה. אתה איש בלי גיל. הלכתי ובדקתי ונולדת בשנת 1961. איך זה שאתה לא מזדקן? איך זה שעדיין יש לך תלתלים על הראש?

ובכן, מחשב יקר, בפעם הבאה שתרצה להתעדכן – הסתפק בבקשה בכך שתזכיר לי בעוד שבוע, ואני מבטיחה שגם אז אבקש לדחות את העדכון. משום שבכנות, אין דבר אמין יותר מהגרסה שכבר עובדת לי. גרסה 1.0, ללא עדכונים, ללא שדרוגים, עם אותם באגים שאני כבר מכירה ואוהבת. ואם בטיפת חלב עדיין שואלים אותי איפה פנקס החיסונים של גלי, אין שום סיבה שלא אישאר עד 120 עם תוכנת הוורד המעפנה הנוכחית שלי, או עם מכונת הכתיבה של סבא שלי, מה שישרוד יותר.