





דיוקנו של הליצן העצוב בקלאסיקה מזכיר שלא תמיד ספרי מופת מהעבר צולחים את מבחן הזמן




חוט העלילה השוזר את שלוש הנובלות בספרה של יעל טבת־קלגסבלד לא מצליח לחפות על הבדלי האיכות ביניהן


החידוש ב"השנה שאחרי הפור" הוא נקודת המבט הגברית על נושא שלרוב נשים כותבות עליו





איני יודעת אם תאהבו אותו אהבת עולם, אבל הייתי אומרת שישנה סבירות סטטיסטית גבוהה למדי שתחבבו אותו מעט



זה איננו ספר רגיל אלא רסיסי מחשבות ודימויים, אבל כשמדובר בפרנץ קפקא, בכל משפט טמון הרבה יותר משנדמה









אחרי חמישה אלבומים, שירים שחרכו את המצעדים וספר ילדים אחד, עלמה זהר מוציאה ספר שירים ראשון




האם צרור העלילות הצבעוניות המציגות את הקפיטליזם בספר, ישירות או במרומז, מחדשות משהו לגביו?

הפשטות של גיבורת הסיפור וחבריה כובשת, ואם היה אפשר לקצר היא גם הייתה סוחפת


סיפורה של נערה יוצאת בשאלה מוצג באופן רגיש ואמין, על המר והמתוק שבו

הספר "היא לא מכשפה" מלמד את הילדים על דעות קדומות ועל הצדדים השונים של המטבע, ומשאיר שאלות למחשבה




ספר החופשה מקיים את שהבטיח: קריאה קלילה של תבנית סיפור מוכרת




חגי תשרי מקבלים משמעות מחודשת באמצעות תורת החסידות, המחפשת את הסדקים ואת הלב הפועם


אי אפשר לכתוב ביקורת על ספרו של חטוף ששב, אפשר רק להשתאות מהעוצמה שהתגלתה


