הטוב, הרע והמוכר: ג'ק ריצ'ר חוזר בספר חדש

ג'ק ריצ'ר מתעורר פצוע בידו הימנית כשהוא כבול אל שולחן בחדר חשוך. הוא לא זוכר איך הגיע אל מצבו למעט הזיכרון שהרכב שעלה עליו לטרמפ סטה מהכביש, ושהנהג ככל הנראה נהרג.

משם פוצח ג'ק ריצ'ר במסע לגילוי המידע החסר, נקלע לעימות עם כנופיה, ופוגש צעירה ששמה ג'ני וגם לה יש מה להרוויח מהשמדת פעילותה של הכנופיה. השניים מאחדים כוחות, וכמיטב המסורת מתערבים בעלילה גורמים נוספים שונים ומשונים, ובהם אוליגרכים ממזרח אירופה וכמובן גם ה־FBI.

שני מחברי הספר יצרו תבשיל עמוס דמויות ואירועי פעולה עתירי אלימות, שקשורה לליבת העלילה. הערבוב הגדול בין הגורמים הקשורים לפרשה מאפשר למחברים ליצור תפניות בעלילה, כך שההבנה של הקורא לגבי המתרחש משתנה במשך הזמן.

מהבחינה הזו עיקר כוחו של הספר בקצב האירועים, העמוסים באלימות ממגוון סוגים. הקצב הזה פותר בעיית יסוד מרכזית בסדרת ספרי ריצ'ר: הפלקטיות שלה. הגיבורים הטובים והרעים באים והולכים בלי שנכיר אותם באמת, ובלי שהמניעים הנסתרים והלבטים שדוחפים אותם נפרשים בפני הקורא.

למעשה, אפילו הגיבור הראשי עסוק בעיקר במסע מהיר לפענוח מצבו הפיזי והמציאות שהוא נקלע אליה, בלי לבטא רגשות עמוקים או לבטא צדדים אנושיים מורכבים של האישיות שלו.

בעיה מרכזית נוספת של הספר, ולמעשה של כל הסדרה, היא שהגיבור מקפץ בין מכשולים כמעט בלי מאמץ. ריצ'ר נחלץ בקלות מכל עימות, ואפילו כשיש הסתבכות מהותית בעלילה האירוע נסגר במהירות. אפשר לפסול את הספר בגלל הבעיות האלו אולם קביעה כזו תהיה טעות מהסיבה הפשוטה ביותר: ספרי ריצ'ר הם גלגול מודרני של המערבון האמריקאי הקלאסי.

בתולדות המערבונים תמיד יש דיכוטומיה ברורה בין הרעים לטובים, כשכל צד מתנהג מראש בהתאם לתפקידו בעלילה, וזאת בלי להיכנס לעומקים נפשיים או רגשיים. מדובר בחלוקה אמריקאית למהדרין, שעיקר כוחה בהדהוד האמונה שאדם אחד צודק יכול לנצח את הרוע ולתקן את המציאות כמעט לבדו.

הגישה הזאת מאפיינת את האמונה האמריקאית שכל מהגר לארצות הברית יכול להגיע מאשפתות אל פסגת ההשפעה החברתית וזאת כשהוא נשען רק על עצמו ועל העשייה שלו. המציאות שונה והרבה יותר מורכבת, אבל האמת הזו לא מפריעה למערבונים לחזור שוב ושוב על תבנית האדם הצודק שמנצח את כל הרע ומתקן את העולם כשהוא גם זוכה באהבתה של גיבורת המשנה.

כשקוראים את סדרת הספרים, וכן את הספר הנוכחי, ברור מלכתחילה שהעיקר אינו עומק אלא הדהוד של אמונה בצדקת הטוב לעומת הרע. שני הצדדים לא מציגים שום מורכבות.

אין ספק שקוראים המכורים למערבונים הקלאסיים על גלגוליהם ייהנו מאוד מהספר. לעומתם מי שרוצים עלילה מורכבת, גיבורים מיוסרים או מאבק מורכב בין הטוב לרע לא ימצאו את חפצם בספר הזה והם יכולים לדלג עליו.