"מכל הספרים שאני לומדת, אני כל הזמן חוזרת לגמרא"

תכולת הספרייה הספרייה שלנו מחולקת לשלושה תחומים: ספרי קודש, היסטוריה של עם ישראל וספרות. הקודש עומד במרכז הסלון, ספרי הספרות והפילוסופיה מתבוננים ממול, וספרי ההיסטוריה של עם ישראל יושבים בחדר הלימוד של ישי בעלי, שזו אהבתו הגדולה. הספרים שלי נקנו בתקופת הצבא והחתונה. עליתי מברית המועצות לשעבר והתחנכתי בבית שהייתה בו אהבה גדולה לידע, אבל כמעט לא הכיר את השפה והמורשת של עם ישראל. לאחר החתונה זכיתי להתחיל להיפגש עם ספרי קודש כמו שצריך, והמפגש הזה הימם אותי. מצד אחד תחושת שפלות והבנה שלעולם לא אצליח לקרוא או ללמוד אפילו חלק קטן מהם. מצד שני הבנה שזה ים שאין לו סוף: עומקים, ידע, דרך ומחשבה שבעצם מחזיקים את העולם.

שיטת מיון זכינו לגור בדירה בירושלים. הבית קטן יחסית, ולכן המיון נעשה על פי מה שלומדים עכשיו. לצד הספרים הקבועים, מה שניצב על המדפים משקף הרבה פעמים את בתי המדרש שמעצבים את הניגון בביתנו ברגע הנוכחי. לפעמים זה רבי נחמן, לפעמים הרב קוק. כשאנחנו מרגישים צורך בקרקע, אנחנו חוזרים ללמוד רמב"ם. מכיוון שאני יועצת הלכה, יש גם מדף חשוב של ספרי טהרת המשפחה.

מדף קרוב ללב ספרי הגמרא והחסידות. אלו מורי הדרך. דרך הגמרא אפשר לנסות להתחנך ישירות על ידי חז"ל. זהו חינוך לדקדוק, עמל, יראת שמיים ודאגה אמיתית לעתידו של עם ישראל. תורה שמצד אחד יודעת שזקוקים לה והיא פועלת בעולם, ומצד שני יש לה נחת לדיון מעמיק יצירתי שגם מוכן להישאר בתיקו. מכל הספרים שאני לומדת, אני כל הזמן חוזרת לגמרא, שאותה אני גם הכי פחות מבינה. מצידי זאת הסכמה ושאיפה להישאר תמיד תלמידה. עבורי הגמרא היא תמיד בסיס היציאה והחזרה. הרבה פעמים אני לא מבינה, אבל כמו עולה ותיק ועקשן, אני מנסה להפוך אותה לשפת האם שלי. ספרי החסידות היו הפתח שלי לעולם של אמונה ומצוות. לא רק בגלל הפנייה לעבודת הנפש, אלא בגלל האמירה הברורה שלכל יהודי פשוט יש חלק בתורה, ושהוא שותף עם ה' בתיקון העולם.

על ארבעה ספרים

פרקי אבות

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ

קורן

בכל ליל שבת אנחנו לומדים עם הילדים מסכת אבות עם הפירוש של הרב שטיינזלץ. אנחנו משתדלים ששולחן השבת יהיה מקום חי של לימוד, סיפורים ושאלות, ועושים זאת דרך ספר שמחבר בין עולמות האדם למקום ובין האדם לזולת. הספר הזה הוא קרקע פורייה לכל העולמות ולשיחה אמיתית.

אהלי יעקב

הרב יעקב פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין

זהו ספר דרשות לפרשות השבוע ולמועדים שנכתב על ידי אדמו"ר חסידי־ציוני בתקופת קום המדינה. זה היה הספר הראשון שזכיתי ללמוד על הסדר, בשנת המכינה שלי. ישבנו בנים ובנות, חילונים ודתיים, ולמדנו ספר שכל דבר בו מפתיע. הרבי מהוסיאטין, בדיוק כמו החבורה שלמדה את דבריו, ביקש לא לחיות בחילוקים. הוא חי באחדות מוחלטת בין הקודש ובין התיקון החברתי, בין החברה החסידית־חרדית ובין הציונות. הספר, שכתוב בעברית פשוטה, הוא לא פעם מורה דרך גדול עבורי.

הזוהר

לפני כחמש שנים התחלתי ללמוד זוהר בבית המדרש "זוהר חי" עם ד"ר שפרה אסולין. הרצון ללמוד זוהר הגיע אחרי שנים של לימוד תנ"ך, גמרא והלכה, ובעקבות צורך פנימי לפגוש את התורה מתוך שער אחר. הלימוד בספר הזוהר הוא עבורי מסע של התבוננות על האלוקות. לא בניסיון להבין אותה בשכל, אלא בשאיפה לחיות את החיים בעולם הזה מתוך הבנה שהוא משוחח תמידית עם האלוקות. עבורי לימוד הזוהר הוא הסכמה להיפגש עם אי־ההבנה, עם הרגש ועם תורת הסוד.

צילה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

כנרת זמורה

זהו ספר על אהבה, על ספרים ועל אהבת ספרים. כפי שהמחבר עצמו כותב: "הספרים כמוהם כראי, אין אנו רואים בהם אלא את עצמנו". אני אוהבת לקרוא ספרים, שמחה כשהם לוקחים אותי לעולם אחר, ומחפשת בהם את התמימות ואת אהבת האדם. זהו ספר שאני חוזרת אליו, ושמחה תמיד להיסחף בהרפתקה שלו.