הבלשים הפגומים של רולינג והאזהרות של הסה: פרוזה מתורגמת לשבוע הספר

ניו יורק הישנה

אדית וורטון

תרגום: מיכל אלפון

עם עובד, 260 עמ'

המחזאי אדוארד אלבי כתב פעם שלסופרים יש יכולת סכיזופרנית לחיות את חייהם ובה בעת להתבונן בעצמם חיים את חייהם. המשפט הזה נכון במיוחד לגבי הסופרת האמריקנית אדית וורטון. היא גדלה לאחת המשפחות העשירות בניו־יורק, אך בכתיבתה הכנה לא היססה להיות עדה ביקורתית לחברה שבה גדלה. ארבע הנובלות בספר מנפצות בשיטתיות את הבועה הבורגנית בחברה השמרנית שקידשה נראות על פני מהות, והן רלוונטיות גם עשרות שנים לאחר שנכתבו.

כנרת רובינשטיין

קבר דוהר

רוברט גלבריית

תרגום: אמיר צוקרמן

ידיעות ספרים וספרי עליית הגג, 960 עמ'

העונג שמעניק הספר של גלבריית, AKA ג'יי־קיי רולינג, מתחיל כבר ברגע שבו אוחזים את כאלף עמודיו. גם הפעם סטרייק ורובין, הבלשים הפגומים שלנו, חומקים באלגנטיות מכל קלישאה אפשרית. רולינג עוסקת בשדה שהיא מצטיינת בו: היא שוחטת את הפוליטיקלי־קורקט ומשייכת את שפת הפרוגרס לכת המסוכנת שבמרכז העלילה. ואולם האירוניה זועקת דווקא מההיעדר – בריטניה שלה ריקה ממוסלמים. נדמה שאפילו רולינג טומנת ראשה בחול ומתעלמת מכך שאת התה האנגלי יגישו בקרוב עם נענע ובקלאווה במקום חלב וביסקוויטים. זהו מותחן מצוין, שהוא גם תמרור אזהרה למעצמה שוקעת.

ארז לוזון

תועות בזמן

מרגרט אטווד

תרגום: קטיה בנוביץ'

כנרת זמורה, 240 עמ'

גרהם גיבסון היה בעלה המנוח של מרגרט אטווד, והסיפורים בספר עוסקים בו ובמערכת היחסים רבת השנים ביניהם. דמותו של טיג היא בבואתו של גיבסון, אך גם נמען אולטימטיבי שאטווד מפנה אליו את סיפוריה. "תועות בזמן" הוא מעין מכתב פרידה צלול, לירי ופיוטי מאדם יקר שדעך לאיטו במחלה. אטווד מוכרת כיום בעיקר כמחברת הספר שעל פיו נוצרה הסדרה "סיפורה של שפחה", אולם מדובר בסופרת חריפה ומקורית שלרגע אינה חדלה להתחדש ולשאול שאלות בוערות על הפוליטיקה המשתנה ועל תפקידן של האמנות והספרות בימינו.

כנרת רובינשטיין

נרקיס וגולדמונד

הרמן הסה

תרגום: ניצה בן ארי

שוקן, 352 עמ'

המגנום־אופוס של הסה עוסק בשאלה לאיזו מטרה ראוי להתמסר, לחיי החומר או לחיי הרוח. הספר נע בין שתי דמויות מנוגדות בתכלית: האחת, נרקיס, מקדישה את עצמה להתבוננות שכלית אינסופית תוך התעלמות משאר החושים; השנייה, גולדמונד, בוחרת בחומריות ומנסה לבלוע את כל תענוגות העולם. מיקום העלילה בציר הזמן ההיסטורי אינו מונע מהסה להעביר ביקורת חברתית נוקבת על החברה הגרמנית ועל השימוש במגפת הדבר באירופה כדי לפרוע ביהודים. ייתכן שיש כאן גם מבט צופה־עתיד על בלהות המשטר הנאצי, שכבר החל לעלות בגרמניה.

גדי איידלהייט

מכולת שמים וארץ

ג'יימס מקברייד

תרגום: עידית שורר

מטר, 416 עמ'

מסע אל החצר האחורית של ארצות הברית בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. מקברייד עושה שימוש במוצאו המיוחד, בן לכומר אפרו־אמריקאי ואם יהודייה שהתנצרה, כדי לרקוח מהמרכיבים הללו עלילה המתרחשת בעיירה פוטסטאון בפילדלפיה ובעיקר בשכונה המוזנחת ביותר שלה, צי'קן היל, שיהודים, שחורים ומהגרים חיים בה בקבוצות שונות ומובחנות עם יחסי גומלין מורכבים. העלילה נפתחת בשנות השבעים כאשר בבאר נטושה מתגלה שלד מלפני עשרות שנים ועליו קמע מוזר בעברית. במהלך הספר נבין מהו הקמע ואיך הגיע לאן שהגיע, אולם יותר מכך מקברייד מפרק את השכונה ובאמצעותה את החברה האמריקאית לכלל מרכיביה.

גדי איידלהייט

באביב

קרל אובה קנאוסגורד

תרגום: דנה כספי

מודן, 208 עמ'

אחרי שישה כרכים וכמעט 4,000 עמודים של "המאבק שלי", הסנונית הראשונה מהסדרה החדשה של אובה היא מכתב ארוך הממוען לבתו שאך נולדה. המכתב הוא כמובן רק פלטפורמה. מלבד תיאורי המטלות, הסדקים והמחוות של החיים, היא מכילה גם לא מעט רגעי התבוננות ותובנות פיוטיות על הקשר בין עולמנו הפנימי לחיצוני. בזכות כישרונו המיוחד של הסופר, לא פעם הם מצליחים לרומם את הבנאלי לכמעט נשגב, ותמיד מהווים חלק מחיפושו אחר משמעות. הנחת היסוד היא כי המשמעות חמקמקה, ובעיקר סובייקטיבית ובלתי ניתנת כמעט להוכחה.

עמיחי שלו