"הוא היה ונשאר ספר חובה לכל אמא ולכל בת - וגם לאבות אמיצים"

תכולת הספרייה הספרייה הגדולה בסלון היא זו שאפשר לבהות בה מהספה ולקום בכל פעם אל הספר שצועק הכי חזק באותו רגע. יש שם ספרי פרוזה שאני לא מסוגלת להעביר הלאה, הרבה אלבומי אמנות ומוזיקה, וספרי שירה שנאספו בעיקר בשנות נערותי. בחדר העבודה נמצאת הספרייה ה"שימושית" – כתבי עת, מילונים, וספרים בנושאים שאני עוסקת בהם בחיים ובכתיבה. בספרייה נפרדת שמורים כל ספרי הילדים שליוו את ילדותי ואת ילדותם של ילדיי, ומחכים כעת בקוצר רוח לחזור ולהיפתח בידי הנכדים.

מדף קרוב ללב בכל הספרייה פזורים ספרים שאני זוכרת בדיוק איפה קניתי או ממי קיבלתי, וקרובים לי במיוחד אלה שקניתי בשנה שבה גרתי בלונדון ושימשו לי כחברים בתקופה של בדידות גדולה. לרגל תפקידי החדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד קיבלתי משרד, מה שמספק לי כוננית חדשה לגמרי שאותה אני ממלאת אט־אט בספרים אהובים – חלקם כאלה שיוצאים עכשיו, חלקם מהבק־ליסט האדיר של ההוצאה, ויש גם מדף שאליו אני מעבירה ספרים מספרייתה של אמא שלי ז"ל, עליזה עמיר־זהר, שהייתה אישה רחבת דעת וסקרנית (נוסף על כך שהייתה סופרת ומנהלת רבת פעלים). בכל ביקור בבית הוריי בקיבוץ ברעם אני מפלחת כמה ספרים מהאוסף העצום שלה ומעבירה לכאן, שיהיו קרובים אליי.

שיטת מיון הספרייה המרכזית, בהיותה אובייקט מתמיד לצפייה, עוברת שינויים תכופים. היא מחולקת לז'אנרים שבתוכם יש הרבה יצירתיות – מה לאורך, מה לרוחב, מה לפי גודל, מה לפי צבע, ואיפה בין הספרים ייכנסו הינשופים הרבים שאני אוספת. ספריית הילדים מסודרת לפי גיל כמובן, וספריית חדר העבודה לפי נושאים: פמיניזם ומגדר מהתקופה שכתבתי תוכניות לימודים בנושא; תולדות התנועה הקיבוצית מעבודתי על ספר הגן הקיבוצי; ספרות יוונית מהתקופה שבה חיברתי את סדרת ספרי המיתולוגיה היוונית לילדים; ועוד מדף של עיבודים וספרי עיון על התנ"ך – שליוו אותי בכתיבת סיפורי התנ"ך לילדים, פרויקט שלצערי לא הושלם עד היום.

על ארבעה ספרים

זמן מיד שנייה

סבטלנה אלכסייביץ'

ספריית פועלים

קראתי את הספר ברכבת לעבודה וחזרה, כי גיליתי שאם אני קוראת אותו לפני השינה אני לא מצליחה להירדם. ראיונות עם עשרות אנשים שחיו בברית המועצות עד התפרקותה מצטרפים לתמונה מטלטלת של "האדם האדום" במלוא אכזריותו, עליבותו ויופיו. בדקוּת אבחנה מתארת הסופרת את הצורך האנושי במשמעות גדולה מהחיים, את הקטנוניות האנושית שמתחת לאידיאולוגיה ואת השאלות המוסריות שאינן מרפות מן הקורא והופכות את הספר ההיסטורי לכאורה, לאחד הספרים הרלוונטיים שקראתי בשנים האחרונות.

ילוד אישה

אדריאן ריץ'

עם עובד

הספר התגלגל לידי כשהייתי כבר אם לארבעה, והיה עבורי התגלות של ממש - הן בתכנים החתרניים שלו (האימהות כהבניה חברתית חורצת גורלות), הן בכתיבה המבריקה שמשלבת חוויות אישיות עם עומק עיוני, והן בטון הלוהט והבלתי מתנצל, כראוי למהפכנית גדולה. יש לי כמה עותקים ממנו, כדי שתמיד אוכל להשאיל אותו. בעיניי הוא היה ונשאר ספר חובה לכל אם ובת, וגם לאבות ובנים אמיצים.

אל תקרא לי אום כולתום

יוכי שלח

עם עובד

אני מעריצה של עלילה טובה, ואין עוד אלופי עלילה כספרי מתח. הבעיה היא שעם השנים אני דורשת מספרי המתח שלי להיות גם מעניינים ספרותית, וכאלה כבר יותר קשה למצוא. מזל שמצאתי את ספר הבלשות הזה, שמצד אחד לקח אותי רחוק אל מלחמת ששת הימים, ומצד שני הכי קרוב ועמוק לתוך החברה הישראלית. הוא הצליח להיות קליל לקריאה וכבד על הלב, ללא שמץ נוסטלגיה ועם המון כבוד ואהבה לגיבוריו.

על כסף, על זקנה, על מוות וכו'

יוליה וינר

כרמל

ספר שירה מופתי, שתופס את הרצינות הליצנית דווקא מהצד של סוף החיים. את הספר הזה אני קונה לחברות טובות במיוחד ומקריאה ממנו בכל הזדמנות אפשרית: "אֶגְמֹר רַק אֶת זֶה וְאַתְחִיל לִחְיוֹת / רַק אֲסַיֵּם אֶת זֶה וְאַתְחִיל לִחְיוֹת / אֶתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים הָאַחֲרוֹנִים וְאַתְחִיל לִחְיוֹת / עַכְשָׁו לְמָשָׁל עַל סֵדֶר הַיּוֹם שֶׁלִּי הַזִּקְנָה / רַק אֶסְתַּדֵּר אִתָּהּ וְ".