עדן אביטבול
משורר, תסריטאי וכותב טור שבועי במוצש
הכתבות של עדן אביטבול
בשבוע הספר פגשתי את ביונסה של הציבור הסרוג
אין חילונים, חרדים קוראים הכול, ומי נועה קירל של המגזר הדתי–לאומי. חוויות משבוע הספר בירושלים
ההופעה של הפיל הכחול הייתה רגע של שפיות בתוך המלחמה
עם כל החרדה והפחד והדאגה - בואו של "האיום האיראני" היה גם קורטוב של הקלה
תמונה של חומייני, משפחת שאוליאן ועיתון יומי אחד: שלושה זיכרונות ילדות שצפו לי השבוע
רוב הזמן אני נמנע ממבט בעיניים של המציאות, אבל לפעמים זה מתפרץ
ההספד של לאה ברהנה על בנה אופק ניפץ לי את חומת ההדחקה של הכאב ושל צער המלחמה
הם דיברו על רצח רבין והתנתקות, אני חשבתי על עצמי
זיכרון קולקטיבי זה דבר מדהים. אבל כשזיכרון קולקטיבי נפרט לזיכרונות אישיים זה כבר פלא
אני רוצה לחשוב על התורה כמו על סיפור אהבה
התורה היא דבר כל כך חי וכל כך דינמי וכל כך קיים בחיים שלי, גם היום
כך הפך הסטופר הזניח שעקיבא קיבל ביום הולדת של חבר - ללחצן מצוקה
בתוך הדברים החשובים של החיים, צריך לתת מקום לסתמיות שבלחיצות על כפתור הקאונטר
לא הבנתי למה הוא שם בסטטוס אימוג'י כזה עצוב בלילה כזה שמח
ארבע שנים עברו מאז האסון הנורא במירון, ואין מי שייתן את הדין
המשואה שחיכיתי לה כל הערב צונזרה בערוץ 14
צנזורה באשר היא, לא משיגה את המטרה שלה. מחשבות בעקבות צפייה בטקס המשואות
חבל שהחרדים לא יודעים אילו יחסי ציבור אני עושה להם
אני מג'נגל את חיי בין חרדיות לישראליות, ולמרות כל מאמציי תמיד נשארת בי תחושת זרות
"לא רציתי שזה יהיה על 7 באוקטובר" יוצרי שבאבניקים מספרים על הפרק האחרון
חשבנו שנהיה לבד בעוטף, ואז גילינו שעם ישראל חי ועושה מנגל
יוצר שבאבניקים: "אנחנו מצלמים את מה שאנחנו חווים כעם"
