לגיא כואב הראש

דף א'


דף ב'

יחיד  למשפחת  עשירים.  בהתקרבו  לגיל  שלושים  גילה  גיא  שהוא  אידיאליסט  ושאין  הוא  יודע  מה  לעשות  עם  זה.  הוא  חש  כמו  טקסט  נידח  אי  שם  במרחב  גוגל.  משך  כל  חייו  עשה  גיא  שני  דברים  עיקריים:  נולד  ושירת  בתור  לוחם  בצבא  (אם  כי  לא  סיים  את  שירותו ).  ולאחר  שביקר  באוניברסיטה  והספיק  לעזוב  את  לימודי  הביולוגיה,  העביר  את  זמנו  בבטלה  גמורה  שהסתכמה  בתענוגות,  הקפדה  על  לבוש,  ...

צדוק עלון

  מתוך "עמוד-שניים ליום"
 
 
זהבה בוכה על רצח רבין, ותוהה מניין תשאב עתה את הכוח להילחם את מלחמת הקיום שלה לבדה
 
כשהייתי מספר את הסיפור על הרס"ר דני שאיבד את כובעו מיד היו נזכרים כולם במעשים דומים, וכך הייתה מתגלגלת השיחה מן הרס"רים אל המפקדים, ומהם אל אלופי צה"ל ורמטכ"ליו, ומכאן כרגיל הייתה מגיעה לפוליטיקה, ואם כך, אז איך אפשר בלי שזהבה תזכיר את רצח ראש הממשלה היקר יצחק רבין ז"ל?
 
            זהבה - שטיפולה בקהל הלקוחות הירושלמים היה ידוע בשל טוב לִבה וניסיונותיה לרַצות את הכול, עד כדי כך שאיציק, שאִבחן תכונה זו אצלה, ידע לנווט אותה לקידום צרכיו הוא על ידי כך שהיה מסביר לה חלקלקות מה הן ציפיותיו ממנה, והיה יודע ...

בהיכל הכלים השבורים של דוד שחר, חלק שני

מסה על סדרת הרומנים של דוד שחר אמנון נבות

את חלקו הראשון של העיון סיימתי בציון שבר פנימי, שהתרחש לאחר החלק השלישי בסדרה ("יום הרוזנת"). חלפו שש או שבע שנים עד החלק הרביעי, שנתפש, כשלעצמו, כחלק תפל ברצף: נראה היה, שבניית ההיכל שבתה, או שהאדריכל הסתבך במערכת של לבירינט פנימי, שאיננו מוביל אלא למבוי סתום. באירוניה מסוימת ייאמר, שאותו סוג של שבר שניפץ את חוויית חייהם של גיבורי הסדרה הלוריאנית, שהטיל אותם עד קצווי ארץ ואילצם לעטות מסֵכות אטומות, התרחש בפועל, ממש, בסדרה עצמה. דמויות תפלות וצִדיות, מן הסוג הבלתי אותנטי, הללו שאטומות לאור ההיכלות, החלו תופסות מקום נכבד במערכת הסיפורית. דמותה של לאה הימלזך מבקרת האמנות המרכסיסטית, דמותו של בנה, תמוז עשתרות שנגלה, גם הוא בפריז, כתומס אסטור, עסקן אמנות ומבקר-ספרות המתכחש ...

שיר והערה כ"ו, אבישג, חגית גרוסמן, 27.4.2007 . לא נגענו.












המשוררת חגית גרוסמן. צילום: יוסי אלוני