מקסים גילן
 
שלוש המיתות של יונה וולך
 
  כשחזרתי ארצה, לפני שלוש שנים וחצי, בעקבות היעדרות ארוכה מדי, גיליתי להפתעתי שבעיני הישראלית היאפית המצויה, יונה וולך הפכה לגיבורת תרבות כללית - מעין תערובת של ז'אן ד'ארק ואוויטה פרון.
 
 זו שדמתה בעיניי במקצת לבת השכן או לבת החנווני שבפינה, הייתה למושג ולסמל של השחרור וההצלחה הנשית, של השירה הנועזת. חבריה לדור שירה, המשוררים יאיר הורביץ המנוח, המשוררים החיים מאוד מאיר ויזלטיר ומנחם בן, וגם המחזאי יוסי מונדי המנוח, דהו לעומתה לפחות בתודעת הביקורת ובתודעת הקהל. לאו דווקא בצדק.
 
 וכך אירע שיונה וולך מתה שלוש פעמים: פעם מסרטן, פעם נוספת כשהפכה לאידיאל הגרפומניות הצעירות, ופעם שלישית כשהפכה לסחורה ספרותית נמכרת.
 
 עכשיו מנסים להרוג אותה בפעם הרביעית. אבל ...

יעל שכנאי
 
רקפת
 
אני יושב על שפת הבריכה והרגליים שלי במים, עד הברכיים. אני חושב אם לקפוץ כך פנימה או לעלות אל המקפצה הגבוהה. המים קרים נורא, אבל אני אוהב את זה, אוהב לראות איך השערות נעמדות כמו מחטים קטנות דרך המים הכחולים. הן עומדות גם בגלל הקור וגם בגלל המשקל הסגולי וכל ענייני הגרביטציה האלה והפיזיקה שאני לא מבין בהם כלום.
     כשאני קופץ מהמקפצה, אין זמן להתרגל למים הקרים. אני נוחת בבת אחת ועד שאני שוב עולה, הגוף כבר מסתגל לטמפרטורה. כשאני קופץ למים משפת הבריכה, אני קופא לכמה שניות וזז בלי הפסקה, כמו בהתקף פרכוס, לא שולט בגפיים שלי.
     אני שוחה כבר שלוש שנים. כמעט כל יום.
     כל התלמידים בכיתה מקטרים כשיש לנו שעת אפס, וצריך להגיע בשבע לבית-הספר במקום בשמונה. אני בשעה שש וחצי ...

דוד ברבי, חמישה שירים וערב השקה לכבוד הספר "ומי יהלך"
 
 
פרחים שמדברים
 
תָּמִיד הָיוּ אֵלֶּה
הַפְּרָחִים
שֶׁמְּדַבְּרִים
אֶת הַשָּׂפָה
הָרִאשׁוֹנִית
שֶׁל הַיֹּפִי
וְהַסַּחְלָבִים הֵם
כּוֹתְבֵי הַשִּׁירָה
 
 
קצה
 
לֹא אֵיטִיב לִרְאוֹת קָצֶה
לֹא ...

דודי אור, ארבעה שירים מתוך הספר "שירע"
ודברים של המשוררת והסופרת שז על הספר
 
 
 
*
 
אִמָּא
כָּאן אֵין בִּכְלָל
נָשִׁים
וְהַחַיִּים
קָשִׁים
בֵּין הָעֵצִים וְהַגְּבָרִים וְהַתְּשׁוּקָה
רַק מוּעָקָה
 
אִמָּא
כָּאן אֵין בִּכְלָל
נָשִׁים
אֲנִי אוֹתָךְ לֹא
...