כבוד הנשים באשר הן שם. בספר שיריו החדש ("פועלים. סניף קלנסווה", הוצאת "עמדה") דוד בּרבּי מנסה לחבר את אהבתו למקום אל אהבתו לעם. בעצם מדובר בשני עמים: הוא כישראלי-יהודי והעם הערבי היושב בציון. בּרבּי רואה את השלום שחייב לבוא מבחינתו בפרטים הקטנים: בחנויות, בסחורה, ברחובות, בנשים העובדות בבנק ומחוצה לו – בקלנסווה כולה. ברבי כותב כך כי עירו ביום היא קלנסווה, הסמוכה למושב שלו ניצני עוז; ועירו בלֵיל היא תל אביב התוססת. את הדואליות הזו הוא חי ביומיום ובשירים: המערביות התל אביבית והַפָּנים אל המזרח הערבי, אל פְּנים היבשת.מוטיב מרגש ורגיש בספר הוא שירים על נשים ערביות. ברבי מתבונן בהן תוך כבוד וחרדת קודש לאישה באשר היא אישה, ובעדינות גברית ואבּהית מופלאה, כמו בשיר האהוב עליי "עטוית ...