רן יגיל


מכת בכורות: נתן זך ויורם קניוק, על ספרם הראשון ועל ספרם השני:
 

 
נתן זך בשנות ה־50 ביקש לשבור את ההגמוניה התרבותית־ספרותית של אלתרמן־שלונסקי־גולדברג בשירה חופשית שהטון שלה ביסודו הוא מצומצם, אירוני, רגש מאופק. ספרו הראשון "שירים ראשונים" (1955) שיצא לבסוף בהוצאה עצמית תחת הכותרת "המס"ה", ראשי תיבות של "היזהר מעשות ספרים הרבה" היה כישלון חרוץ לא רק בעיני הקוראים והמבקרים אלא גם בעיני המשורר עצמו שטרח לגנוז את 150 העותקים שהדפיס בשעתו. רק בספרו השני, "שירים שונים" (1960) בהוצאת "המחבר" ואחר כך בספרו השלישי "כל החלב והדבש" (1966) בהוצאת "עם עובד" הפך זך לְמה שלימים ייקרא בורא הנוסח או האידיאולוג הפואטי של דור המדינה עם שירים נודעים ...

אלישע פורת (2013-1938) שנפטר לפני ימים אחדים היה סופר, משורר וידיד שלי. הכרתי אותו כשערכתי את ספר הנובלות היפה שלו "ציפור הסבך הכחולה" בשנות ה-90. לימים היינו מדברים אחת לחודש ולעתים נפגשים, פעם בתל אביב ופעם בקיבוצו עין החורש, שם יש לי קרובי משפחה. אהבתי את ספריו, אהבתי את סיפוריו וגם את שיריו, ובעיקר את אהבת הספרות העברית שלו. יהי זכרו ברוך.

רן יגיל



פחיתה


אלישע פורת


מאת בארי צימרמן פרשן ומשורר

אֲנִי בְּכָל דּוֹר הוֹלֵך וּפוֹחֵת:
עִם אִשְׁתִּי אֲנִי חוֹלֵק בִּילָדַי,
וּבִנְכָדַי אֲנִי ...

  "סריגמיש  אוהב ילדים"


יעל ישראל

פרק ראשון מתוך ספר אוטוביוגרפי בכתובים

 
מלאו לי אחד-עשרה ורבע באותו קיץ שבו קיבלתי את הווסת הראשונה, ובו גם הפכתי לאימא. כשראיתי אותה בבית החולים, לבנה כמו דף נייר, זעירה כמו בת חודש, ולא כמו בת חמישה חודשים, זרועותיה הזעירות מנוקבות בנקבים אדומים של המחט שהוחדרה כמה פעמים ביום כדי להכניס לגופה הקטנטן כל מיני תרופות ונוזלים, שלא ברור מה ריפאו - באותו רגע הפכתי לאימא שלה.
 


היינו הולכות, אני ואימא שלי, כמה פעמים בשבוע לבית החולים, לראות את הצרור הזעיר שנדמה שכבר לא היו בו חיים, החיים נסחטו ממנו ברגע שבו הגיע לעולם, הזמן שבו תינוק בדרך כלל תובע לעצמו חיים, משמין ומווריד, פורח ומתעגל. ואילו היא רק הלכה וקטנה, הלכה וקמלה, הלכה והתקמטה, כמו תינוק החולה במחלת הזקנה.



באחד ...

  רוחה שפירא, שישה שירים מתוך ספר חדש: "השיר הוא רק תירוץ"
 
 
 
אותה ציפור
 
שׁוּב אוֹתָהּ צִפּוֹר
נוֹשֶׁפֶת
בְּעָרְפִּי
שׁוֹאֶפֶת רוּחַ
צוֹעֶקֶת בֶּחָלָל
הָרֵיק
 
זוֹ הַבְּחִירָה שֶׁלִּי
לְהַקְשִׁיב
לְקוֹלָהּ הַנּוֹאָשׁ
הֶחָלוּל
בַּלַּיְלָה
מוּל ...