דיאלוג עם הספר "חזרה" מאת יואב בר-חיים
יהודית אוריה
 
חשיבותו של הרומן ?חזרה? מאת יואב בר-חיים היא בהיותו רומן אינטלקטואלי, עוף נדיר בשמי הספרות הישראלית, החושף את ערוות הפיצול הרוחני-חומרי - כהתגלמותו הן בתרבות המדינה והן בתרבות המערב - כשהמחבר מציב מחדש את תפיסת האחדות - וזו אולי המשמעות החשובה ביותר של שם הספר, ?חזרה?. הרומן עב-הכרס הוא סימפוניה של חיפוש: חיפוש דרך חיים, חיפוש אחר בית ואחר אִשה שתגלם את ביתו. אך הרובד הפילוסופי-הגותי נראה כחשוב בספר זה, כפי שהוא חשוב ביצירת ג'ורג' אליוט ורוברט מוסיל.
גיבור הספר, ד"ר יהודה בּלוּמֶנגֶרטְנֶר, גיאוגרף ואדריכל משכיל בן 38, חוזר ארצה אחרי עשר שנים של היעדרות, מאוכזב משהותו באפריקה, שם קיווה להקדיש עצמו לשיפור נסיבות חייו של העם הפשוט, ולעצב ערים נוחות וטובות ...

פרק ששה-עשר
 
שי עוזב לתמיד והפגישה עם פרופסור פנייה.
הכל מגיע מהר מדי ולא צפוי. הבדיקות ושוב הצום. מכתב כחול שני.
 
הקיץ חלף ונמוג. הסתיו חלף. החורף בא עתה, מביא עמו עבים כבדים שהיו מכסים את השמים הניבטים מנגד חלוני. לעתים, מטר כבד שניתך על הארץ. לעתים, יש והכל היה פשוט מתכסה בדוק אפור ועגמומי. יופי עצוב, קודר. הדבר עורר בי נעימות, שכן אני מיטיב להתנהל בחורף, וכדומה היה במזג האוויר האפרורי הזה לשקף את הלך רוחי. שי, ידידי היחיד ובן שיחי, שותפי הקטן לחדר, צלח בהצלחה ניתוח מסובך בשלפוחית השתן, ועתה שב היה להתגורר בנצרת לצד הוריו, כך שלעת עתה, לזמן קצוב, הייתי בגפי בחדר ובקושי שהייתי סר ממנו אל עבר החוץ. חרף כל גערותיי בו, והעובדה כי לעתים הייתי מתהלך לצדו כרדוף שדים מחמת כעסי עליו ועל ילדותיותו מחוסרת הגבולות, הוא חסר לי. בעיקר חשתי בחסרונו בעתות הצהריים, ...

 
על ספר השירה "לונדוניוּת" של נורית כהנאבאתר "יקוד" - כתב עת אינטרנטי לספרות


לצערי, אין כותבים כיום שירה כמו של נורית כהנא. זוהי שירה של המודרניזם המאוחר על סִפּו של המצב הפוסטמודרניסטי. זוהי שירה חופשית מכבלי הבית והחרוז ומן התֶּמות הרומנטיות והרגשניות של האני הכותב. היא מתארכת ומשתרשרת ופואמתית ונושאת בחובה טון מתנצל-משהו של מחאה בורגנית פרטנית, לצד הסתכלות חדה כתער בהוויית החיים האפורה והיומיומית שלנו, דרך הכוחות המטריאליים הפועלים עלינו כיחידים וכחברה.
 
לצד זאת, זוהי שירה פמינינית ופמיניסטית, המפיקה ומרכיבה מחדש את המצב הנשי כמצב אנושי באמצעות התחביר הפסיחתי והשבור שלה.
כן כן, זוהי שירה של תחביר מקוטע, שביר, מתמוסס, כי המציאות מלאה מעקשים ועקובּים ומהמורות.
 
את הרשימה הזאת ...

אילן שאול


פואמה מתוך ספר שירה חדש: "אקורדים בשיפוע"
 
עורף התודעה
 
לֹא מַצְלִיחַ לְהַחְזִיק אֶת הַמִּלִּים
הַמְּפַרְפְּרוֹת עַל דֹּפֶן הַמֵּצַח
הָלַכְתִּי לְחַבֵּר
לַעֲשׂוֹת אִזּוּן גַּלְגַּלִּים
אַחֲרֵי שָׁבוּעַ נְסִיעָה קָשָׁה
כּוֹאֵב עִנְיָן יָפֶה מְאֹד ...