מאמר ותרגום שיר מאת יחזקאל נפשי
אני תוהה כמה אנשים מצויים בעיר הזו

לאונרד כהןאני תוהה, כמה אנשים מצויים בעיר הזו.
חיים בחדריהם המרוהטים.
לעתים, באישון לילה, אני משקיף מבעד חלוני
על הבניינים אשר מנגד...
אני יכול להישבע כי מבעד לכל חלון אני רואה, אני רואה
פנים אשר מתבוננות בי בחזרה...
אך כשאני פונה ושב לחדרי, אינני יכול שלא לתהות
כמה מכל אותם דיוקנאות, כמותי, שבים וסרים לשולחן הכתיבה
ומעלים תחושות אלו על הכתב.

 תרגום: יחזקאל נפשי
 
 
 
אלפני שנים אחדות, בנוסעי לבודפשט אשר בהונגריה לבקר אהובה אשר הייתה ואבדה לי, מצאתי עצמי מהלך בדירתה אנה ואנה בשעת לילה מאוחרת בלא היכולת להירדם. היה זה רגע מסמר שיער ואני איני רוצה לשוב אליו כאן. אני מתיירא מזאת. ואולם, באותה העת, שמעתי כמו קול רם, כביר במידה רבה אשר לי טרם ...

מדי פעם אפרסם כאן סיפור יפה של סופר לא מוכר. והפעם יוסי גרנובסקי בסיפור חזק  עם נגיעות פוליטיות ברורות. שעת סיפור 


האיש שגר מתחת לסירהיוסי גרנובסקי
 
הכל התחיל במקרה. ישבתי בחוף הים בתל-אביב, בבית הקפה שהשולחנות שלו יורדים ממש אל החוף, שתיתי לי קפה, וכשהעברתי את מבטי, במקרה לגמרי, ראיתי אותו מתחת לסירה. הסירה נשענה הפוכה על רגליות עץ נמוכות והיה צל תחתיה גם כעת, כשהשמש נטתה קצת מערבה וקרניה גיששו באלכסון. הוא כרע על ברכיו מתחת לסירה, כפות ידיו הגדולות נחו על ירכיו ופניו לכיווני, לכיוון יפו, כלומר - למכה, לדרום.
 
חשבתי: שיתפלל! למי הוא מפריע? אם היה מתפלל בחוץ, זה סיפור אחר. אבל לא נראה שמישהו מלבדי הבחין בו. ונזכרתי בשיחה ששמעתי מאחרי גבי: צריך לגרש אותם!
לגרש? אני לא יודע. אבל בטח צריך לאסור עליהם לישון ...

  האם לואיס קרול היה פדופיל?
 
 
 
לא הייתם רוצים שלואיס קרול, מחבר "אליס בארץ הפלאות", יהיה הבייביסיטר של הילדות שלכן, אף כי הוא מגדולי הסופרים לילדים ולמבוגרים בכל הזמנים.
מתכווצת וגדלה, עוברת דרך פתחים וחורים. יש שטוענים שאליס היא משל לאיבר המין שלו
 
 
 
חשוד מאוד הלואיס קרול הזה בעיניי. אנחנו מסתמאים מיצירתו שופעת הדמיון ומיכולותיו בשפה האנגלית, אבל האם הוא היה פדופיל? נכון שמעולם הוא לא הואשם בפרהסיה בשום עבירה פלילית הקשורה לנושא, אבל איש שמצלם ילדות עירומות, כותב עליהן בפרץ של תשוקה גאונית כזו, שמתנתק במכוון ביצירתו מכל אלמנט מחנך או מוסרי, שמתאר עולם מורבידי אלים שבו החזק אוכל את החלש באמצעים סוריאליסטיים מוטרפים - עם יד על הלב, הייתם משאירים את הילדה שלכם לבד בחדר עם היוצר של "הרפתקאות אליס בארץ ...

מדי פעם אפרסם כאן סיפור יפה של סופר לא מוכר. אנחנו מתחילים עם גל קוסטוריצה בסיפור חזק על קושי של זוגיות אורבנית בתל אביב. שעת סיפור 
  איש של חמש

גל קוסטוריצה 
 
בתל אביב בקיץ אני רואה אותך תמיד בשעה חמש אחר הצהריים תקוע בפקק בחשמונאים פינת קרליבך. רנו לבנה, חלונות פתוחים, שתי ידיים על ההגה. מביט לפנים במבט מרוכז. משתרך בין המכוניות. לא מהמהם, לא מזמזם, לא צופר. ממתין שיגיע תורך לעבור באור הירוק.
 
אני אוהבת לעמוד שם מימין, ליד מעבר החצייה, מדמיינת מניין אתה בא ולאן אתה נוסע. בודקת בכל פעם מחדש אם תופיע, אם השגרה שלך מתוזמנת כל כך. תמיד בחמש. תמיד באותו המקום.
 
כולם מסביב זרים לי, וגם אתה, אבל אתה קרוב. יש לך חיים שלמים אצלי בראש, ואולי גם קצת בלב. ואני מלווה אותך כשמגיע תורך להיחלץ מן הפקק, כשאתה ממשיך הלאה, לא במהירות מופרזת, ...