אביה בן דוד, שמונה שירים מתוך הרצף "לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ"
על הספר ועל המחברת:
רצף השירים הממוספר "לפתח חטאת רובץ" (סיטרא אחרא, 2007) מעמיד במרכזו דוברת או דובר, אתם תבחרו, רעלני, טירופי, גותי, אפל, דוריאן גריִי, ההולך על הקצה, ופונה אל הקורא לעתים בתחינה נואשת ופרובוקטיבית כאחת. סמים, הזיות, התעללות עצמית, קהות חושים, סאדו-מאזו, הכול בכול מכול - יש כאן. בדיוק כמו המוטו לספר אשר חתום עליו לא אחר מאשר נסיך "פרחי הרע", המשורר הצרפתי שארל בודלר: "אומר אני 'תחי המהפכה' כשם שיכולתי לומר 'יחי ההרס! תחי החרטה! תחי ההלקאה העצמית! יחי המוות! הייתי יכול להיות מאושר לא רק כקורבן; גם בתפקיד התליין. לא הייתה קצה נפשי כדי ...
החיבור הבא הוא תרגום לעברית של הרצאה שניתנה במסגרת הכנס "ספרות ישראלית חדשה במאה ה-21", שהתקיים ב-4-6 במרץ 2012 באוניברסיטת אילינוי שבארצות-הברית. יזמה וערכה את הכנס ד"ר רייצ'ל האריס (Rachel S. Harris), והשתתפו בו פרופ' דן לאור (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ' ירון פלג (קיימבריג'), אדריאנה ג'ייקובס (ייל), ערן צלגוב (NYU), רנן עומר-שרמן (מיאמי) ודוברים אחרים, שעסקו בכתיבתם של סופרים ומשוררים בני הדור החדש כאשכול נבו, אלון חילו, אמיר גוטפרוינד, ניר ברעם, שמעון אדף, סייד קשוע, אלמוג בהר, תהל רן, אנה הרמן, דרור בורשטיין, יחזקאל רחמים ואסף שור.
"יהלומים שחורים": על הגעת השוליים לספרות בישראל
יחזקאל רחמים
הוזמנתי לכנס "ספרות ישראלית חדשה במאה ה-21" כסופר וכסוציולוג. במהלך ...
אחת לחודש אשתדל להביא משוררת או משורר פעילים באיגוד המשוררים, אשר יאמרו כאן את דברם, יספרו מעט על פועלם ויביעו את דעתם באשר למצב השירה בישראל. לצד הרשימה הקצרה אפרסם כמה שירים של המשוררת או המשורר הכותבים. הפעם: שי אריה מזרחי (שא"מ), ארבעה שירים יפים הנוגעים בשירה, בחיים ובקשר ביניהם, ומאמר חשוב על מצב השירה. העולם והפואטיקה.
שי אריה מזרחי
שירה כאלטרנטיבה
מספרים לנו שלפני 30, 40 שנה, משוררים צעירים לא היו צריכים לשלם עבור הוצאת ספר השירה שלהם, אפילו עבור הראשון בהם. מדוע אז זה היה אפשרי? מאז שנות ה-80, כך נראה, השירה העברית (הכתובה) נרמסת יותר ויותר תחת רגלי השירה המושרת, (והדוגמה העכשווית לכך היא תוכניות הטלוויזיה התחרותיות כמו 'כוכב נולד' ו-'The voice') ותחת רגלי הטלוויזיה, הקולנוע והווידיאו ...
ניסיונותיו של סופר בלתי צפוי
על 'צֵיד הצבִיה' מאת יצחק אוֶרבּוך אורפז
גבריאל מוקד כותב על הסופר יצחק אורפז בזמן אמיתי, 1967-1966
שאלות ששאלו קוראים לגבי 'ציד הצביה' מהוות הזדמנות נאותה לומר כמה דברים על כתיבתו של יצחק אורפז. הרי הרהורי הערכה מסויימים על יצירתו היו לפנינו גם כאשר החלטנו לפרסם את סיפורו ב'עכשיו'. מובן, אמנם, שדברי-תגובה ספורים אלה, אינם באים למלא את מקומה של ביקורת מקיפה.
אורפז איננו בדרך-כלל מספר ריאליסטי מסורתי ביצירתו המרכזית. אולם התכונה הראשונית של כתיבתו היא היכולת הרבה במסירת פרטים. התיאור הפיוטי והמדויק עד להפליא של הצביה, או תיאור כתלי-הבית והנמלים בסיפור אחר, שלא פורסם לפי-שעה, או גגו של הגיבור ב'מות ליסנדה' - כל ...
אקו"ם