מרדכי גלדמן, שבעה שירים מתוך ספר חדש:
"קו לילה"
*
הֶעְדֵּר הַפָּנִים
הוּא פָּנֶיךָ הַמְּקוֹרִיּוֹת
פְּנִים טָהוֹר
עוד תפוח
בָּחוּר שֶׁצַּמּוֹת קְלוּעוֹת בִּשְׂעָרוֹ
עוֹלֶה לָאוֹטוֹבּוּס עִם תַּפּוּחַ
וּמִתְעַנֵּג עַל כַּדּוּרוֹ ...
חנה טואג, פרק מתוך הרומן החדש: "הרובע הקטן"
ממעמקים
האוויר הצלול בחוץ, אף שהיה צונן וספוג גשם, הֵקֵל את הנשימה של אור והרגיע את הסחרחורת. הוא תהה איך הצליחה חבצלת כנערה לשהות בתוך הבור הזה ולקרוא בו ספרים, אבל אמו הרי מומחית בהתנתקויות, גם בתוך קליפת אגוז היא היְתה מרגישה כמו בשאטו ורסאי, צחק בינו לבינו ונזכר בדבריה:
"אני לא יודעת למה נזכרתי בעמרם, אחותי, אישה נשואה לגבר אוהב, מכיל וחומל כמו מיכאל הנזכרת באהבה ראשונה שלה לנער רזה בן חמש־עשרה עם עיניים שחורות ולוהטות, עולה חדש מהמגרב שגר ברחוב ט"ז ברובע האמנים לא רחוק מאיזק שלי. תמוה, נכון?
הו עמרם, עמרם. הוא מזדחל כמו גנב אל חרכי הזיכרון שלי. מי שלח אותו אלַי כתזכורת מעולם אחר? זאת בטח הקנוניה הסודית שלך, אסתר, עם 'שומר הזיכרונות' ...
10/12/15
יובל גלעד
"הו, רגע, אתה יפה"
מאיר קוזרי: רוחות של מצבי רוח, הוצאת עמדה 2015, 35 עמ'
קיים ניגוד בעייתי בין ספר שירה, שהוא חי חרישי מטבעו, לבין הווֹקליות של תביעת משוררים לתשומת לב בכיכר העיר של המדיה, בטח בעידן האגרסיבי של המדיה החברתית. מה גם שלעיתים דווקא העדינים יותר מוחמצים על ידי המערכת הספרותית. אינני טוען שמוחמצים ביאליקים ואצ"גים, כפי שיש משוררים הרוצים לחשוב על עצמם, אלא קולות שאיכותם אינה נופלת מזו של כותבים סבירים זוללי פרסים.
ספר שירה אחד כזה שנשכח לו הוא רוחות של מצבי רוח מאת מאיר קוזרי. זהו כנראה ספר ביכורים ואין בו פרטים ביוגרפיים, אבל מדובר במשורר לא צעיר, המנסה, חרף קושי נפשי גדול, להתמודד עם העולם. בשיריו של קוזרי הבחנתי לראשונה בכתב העת 'מִטען' (שהקים מקסים גילן ז"ל, המשיך בעריכתו הסופר ...
אקו"ם