אורה ניזר, שישה שירים מתוך ספר חדש
 
 
לְאַט הַחֹשֶךְ נוֹגֵס 
 
בְּטֶרֶם דִּמְדּוּמִים
נִיחוֹחַ שְׁקִיעָה לָכוּד בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
כְּבָר אֵינֵךְ בּוֹרֶרֶת זַרְעֵי חִטָּה מִן הָאֹרֶז,            
אֵינֵךְ מַפְעִילָה
אֶת מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה, ...

שהילדה תדע, דבורה כץ, פרק ראשון מתוך רומן חדש
 
פרק א' - 8=3+4
 
"8=3+4", קורא אבי מתוך מחברת שיעורי הבית בחשבון ועיניו רושפות.
"כמה זה 3+4?". 
"שמונה", אני פוסקת.
ניתנת לי הזדמנות שנייה, ושלישית, ואני בשלי - "שמונה".
"כנס לבית שימוש", מצווה אבא ומצביע לעבר המסדרון הצר. בקצהו אסלה נטולת מושב, מעליה חלון הנפתח לצוהר דק. בסמוך לדלת ישנו כוך שהיה אמור לשמש מקלחת ובתווך כיור מתכת ממורט.
בית השימוש מרהיב בצבעיו. בכל אביב אבי צובע את קירות הבית ובתחילה את בית השימוש.
"צבע פלסטיק זה פנטסטי, אפשר לרחוץ וצבעים יפים", מתלהב אבי מדי שנה בשנה.
"צבעים יפים", נאנחת אמי. "אבל בית שימוש צריך בלבן, ולא כמו איזה זקנה מכוערת עם איפור חזק, או איך זה בעברית? ...