אבינועם ברתנא – חמישה שירים
 
*
מַשֶּׁהוּ פּוֹרֵחַ בִּי, הַרְגָּשָׁה
שֶׁתִּתָּכֵן
אוּלַי בְּשִׁיר - אוּלַי בְּעֵצָה
כְּמוֹ לַעֲטֹף אֶת עַצְמִי בְּעָלִים שֶׁל
סְתָו,
אַעֲדִיף תָּמִיד חִבּוּר עַל פְּנֵי
פְּרֵדָה.
 
מַשֶּׁהוּ חוֹמֵק בִּי,
...

תלוי איך מספרים
 
זה נכון. באמת תלוי. ודורית זילברמן יודעת סִפרות ויודעת לספּר. אני עוקב אחר כתיבתה מזה שנים רבות. לא את כל ספריה קראתי, אלא אחדים מהם. שניים מהם נחקקו בי היטב: האחד "סירוס", המצליח באופן מקורי לתת מבט פמיניני-מערבי על חיי הבדואים בסיני ותרבותם. זהו סיפור אהבה שחורג מתחום ההיבט התיירותי של קיטש האוריינט ופוצע אותך ברִגשתו. ואילו האחר, לדידי אף טוב ממנו, הוא רומן שכותרתו לקוחה משיר של ביאליק "לא ביום ולא בלילה", שבו קיים תיאור פמיניני של סגירוּת בתוך חדר אמבטיה והתמודדות עם העבר דרך הכתוב, בזמן לא זמן, בשעה לא שעה. ספרים אחרים וטובים משלה שקראתי היו "נוגה, קומי", המתאר תודעה הזויה של אישה אחרי תאונה, אך קצת עמוס לעייפה בהתרחשויות, וכן "אישה בתוך אישה בתוך אישה בתוך", המנסה לבחון את המטריושקה ...

סמדר פייל, 10 שירים מתוך ספר שירים חדש "כל היותר מדי"
בלוויית דברים של העורכת ד"ר אפרת מישורי
 
 
*
 
אֲנִי זוֹרֶקֶת
אֶבֶן
 
לַבְּאֵר
מִמֶּנָּה שָׁתִיתִי
 
כָּל יוֹם
אֶבֶן אַחַת
 
בִּפְנִים נִבְנֵית
חוֹמַת אֲבָנִים
 
וְהִיא הַמָּקוֹם
הַיָּחִיד
 
בּוֹ אָשִׂים
פֶּתֶק.
 
...