יובל גלעד, שלושה שירים חדשים


  *
שֶׁלֶג נוֹפֵל עַל גֶּרְמַנְיָה
יוֹרֵד אִטִּי וְיָפֶה
מְנַסֶּה לְהַלְבִּין רֹעַ
כְּפִי שֶׁיֹּפִי תָּמִיד עוֹשֶׂה
בִּכְפָר קָטָן וְצִיּוּרִי
מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן
בְּלַיְלָה קַר כְּפַעֲמוֹן
עַל סַפְסָל יָחִיד
מוּל ...

היכולות של לאה איני, דעה


רן יגיל


צר היה לי לראות את לאה איני בפרס ספיר האחרון. דווקא ההכי פחות סופר בעיניי מתוך חמשת המועמדים הוא זה שזכה בפרס המיוחל. איני סבור שביצירתו של שמעון אדף מתקיימת משוואת איכות בין השירה שלו לפרוזה שלו. שירתו יפה מאוד. היא פוסעת בשבילים מוכרים, אך מרגשת ואיכותית. הפרוזה שלו מזכירה לי תמיד ניסיונות תיכוניסטיים כושלים להידמות לגדולי סופרי הדמיון המדעי הנערצים עליי בלוויית אֵי אלו אנקדוטות ביוגרפיות, עפעס - לא נדבק. געמאכט.

צר היה לי לראות את לאה איני בפרס ספיר האחרון, כי דווקא זו הייתה השנה שהייתה צריכה לזכות בו, כיוון שהחמיצה את ההזדמנות כשכבר הייתה מועמדת בעבר על ספרה המוֹנוּמנטלי "ורד הלבנון" (כנרת זמורה-ביתן) וזכה במקומה סופר אהוב עליי מאוד, יורם קניוק, עם ספר צִדי למדי משלו ...

פרץ-דרור בנאי


בין מעברים ורמזורים



1
הוֹ מַלְאָךְ שֶׁלִּי
לֹא מָנִיתִי חַלּוֹנוֹת
בְּלֶכְתֵנוּ יְחִידִים בַּשְּׂדֵרָה
בֵּין מַעֲבָרִים וְרַמְזוֹרִים
שָׁבוּי הָיִיתִי בִּזְרוֹעֵךְ
שֶׁאִמְּצָה אוֹתִי
קַשּׁוּב לְהַלְמוּת עֲקֵבֵךְ
וְלִפְעִימוֹת ...

  גבריאל מוקד
 
שני אקדחים
 
רוב זמנו הוקדש עכשיו לאימון מתמיד עם שני אקדוחיו. הוא חגר עתה את שניהם, האקדח הימני והאקדח השמאלי, על מותניו, לא רק בעת עירות ומיפגשים עם ידידים, כדי לעודדם ועם יריבים, כדי להרתיעם, אלא גם בעת שינה, בעודו בודד מפורקד בלי חלומות, על דרגש נזירי בתא הפיקוד שלו, במיבצרו הזנוח, שנוכחות נשית לא ניכרה בו יותר באמת.
 
 
לפחות על-פי ההלכה הקרבית, שנתאמן על-פיה שוב ושוב, בהתאם לקונטרסי-ההדרכה שלה, שמצא במקומות בלתי-צפויים, הוטל עליו להיצמד לגמרי לתקדימי הלוחמה של רבי-האמנים הקדומים ולתרגל את הפעלת האקדחים, שליפה וירי ממשי וקליעה, לפחות שש שעות בכל יממה, כשלוש שעות לכל אקדח, שלוש שעות לאקדח ימין ושלוש שעות לאקדח שמאל, כשיד שמאל היא ההולמת לא פחות מיד ימין, תוך-כדי צימצום מתמיד של זמן השליפה והקליעה מכל זווית אפשרית. אבל לא רק ...