אני לא תמיד מסתדר עם טלי גוטליב. שנינו אנשים שאוהבים לדבר, ולא פעם במהלך ראיונות רדיו התגלעו בינינו חילוקי דעות בשאלה מי צריך לדבר. גוטליב לא פראיירית, אבל גם אני לא, ולפני בערך חצי שנה התפוצצנו זה על זה בתוכנית והיא ירדה משידור. אני גם לא מסכים עם הרבה דברים שהיא עושה: לפעמים היא מאתגרת לשם האתגור ומנדנקת לשם הנדנוק. אבל השבוע, הייתי כל כולי טים גוטליב.
כבר סיפרתי לכם שאני אוהב לצפות בדיוני בג"ץ מתחילתם ועד סופם. דיוני ועדות הכנסת לא עומדים באותה הרמה. הדמויות שטוחות יותר. רעשי הרקע מטורפים. בבג"ץ אני אוהב את הפער בין עוצמת הרגש לסטריליות של הדיון. אבל כשצפיתי השבוע בשני דיוני הוועדה שגוטליב עמדה בהם מול משהו שנראה כמו גלי בהרב־מיארה אבל תפקד כמו דמות קרטון עם תמונה שלה, אני חייב להודות שנהניתי.

| צילום: איור: יבגני זלטופולסקי
אחרי הדיון התפתח ויכוח, ויש יאמרו ריב, בפאנל "הפטריוטים". ינון ייצג את הקו הממלכתי וטען שגוטליב עברה עבירה של חשיפת שם של עובד שב"כ, ואין דרך באמת להגן על כך. עירית מתחה ביקורת על הסגנון של גוטליב וקיטרה כמנהגה על הדציבלים ועל הקרקסיות. גם ינון וגם עירית הם אנשים אמיצים שמובילים כל אחד בדרכו את הימין למודעות תקשורתית ולהשתחררות מכבלי רגשות הנחיתות אל מול תקשורת השמאל, אבל אני מודה ששניהם הצליחו קצת לעצבן אותי בגישתם.
הכי מעניין
איש לבן מדבר יפה
הטיעון הראשון שעצבן אותי הוא טיעון הסגנון. כן, גוטליב צועקת, ומי שצפה בדיון גילה שיש לה עוד מה ללמוד בתחום הצעקנות ממרב בן־ארי ומקארין אלהרר, אבל שתיהן שייכות למחנה הנכון כך שהן אף פעם לא צועקות אלא פשוט נלחמות על הדמוקרטיה. גוטליב מצידה עוברת בדיוק את המסלול המוכר של כל דמות ימין טיפוסית: לוקחים מאפיין פיזי או התנהגותי, מקצינים אותו, והופכים אותו מיד למאפיין היחיד. ככה זה היה עם דודי אמסלם שמדבר עם הידיים, או עם בצלאל סמוטריץ' שלא יודע אנגלית, וככה זה עם טלי גוטליב שצועקת.
הטכניקה הזאת של לצמצם את הימני לתכונה אחת, פרקטיקה שארץ נהדרת אלופים בה במשך שנים, מובנת כשהיא מגיעה משמאל, אבל ממש לא ברורה לי כשהיא מגיעה מימין. יש אינספור אנשי שמאל שסגנונם מוקפד ומהודק, אבל המילים שיוצאות להם מהפה איומות ונוראות.
אנחנו נורא אוהבים אנשים "לבנים" שמדברים יפה, אבל האסכולה הזאת לא ראויה כי היא גזענית ופוליטית ונועדה לשמר את הימין במעמדו כנחות וחד־ממדי אל מול האיש הלבן שמדבר יפה שהוא סך כל תכונותיו הנפלאות ואם הוא עושה איזו פאדיחה חשוב לזכור שזו אומנם פאדיחה אבל היי תראו עוד כמה תכונות נפלאות יש לו.
הטיעון השני שעלה הוא למה בעצם גוטליב הביאה דיון של עשר שעות עם אינספור טענות, חלקן קונספירטיביות וחלקן לא קשורות לדיון, במקום להביא פשוט טענות משפטיות חזקות שיסייעו לה במאבק מול גלי בהרב־מיארה.
ובכן, דווקא על זה אני רוצה להודות לגוטליב. אם זה תלוי בי, לדיון כזה צריך להביא רק דעות, רעיונות, הטחות וצעקות. גלי בהרב־מיארה מגיעה למגרש כדורגל עם טנק ודורסת את השחקנים של הקבוצה היריבה, אבל עדיין טוענת שזה משחק כדורגל. לבוא לדיון מולה עם טענות משפטיות זה בעצם להודות שהיא משחקת במגרש המשפטי, בעוד שעל פי כל העדויות היא, בשבתה כיועצת משפטית, כלל לא עוסקת בטיעונים משפטיים. בפרשות המינויים של רואי כחלון, דוד זיני, רומן גופמן ועוד היא הבהירה מעבר לכל צל של ספק שיש לנו עסק עם פקידה שהתבלבלה.
כמו התמונה המפורסמת של החתול שעומד מול מראה ורואה נמר, כך גלי בהרב־מיארה עומדת מול מראה ורואה שם מנהיגה פוליטית שמנהלת מאבק מול בחירתו השגויה של עם ישראל. אם היא באה עם טנק למגרש כדורגל, אין שום טעם להציב מולה חלוץ ושוער. עדיף לבוא עם גוטליב.
מ־ע־כ־ש־י־ו
מעל כל זה עומדת השאלה אם אנחנו רוצים שכל חבר כנסת יוכל לחשוף שמות של אנשי שב"כ. התשובה העניינית היא כמובן שלא, אבל אין לנו פריבילגיה לענייניות. רוצים לשחק ענייני? תקום גלי בהרב־מיארה ותודיע לכולנו מה עשתה בנוגע להדלפת חומר מסווג בידי גלעד קריב, מה עשתה מול הפצ"רית העבריינית, למה ניסתה לסכל לוחם אמיץ ורב זכויות כמו גופמן, ואיך חייל עם פאץ' משיח הודח השבוע מלחימה אבל חייל שגנב אפוד מחבר יצא מזה בשקט בלי כלום.
רוצים ענייני? סבבה, אבל לא "מ־ע־כ־ש־י־ו". חזרו לאחור בבקשה ותמצאו לי את כל מקרי האכיפה הבלתי עניינית וטפלו בהם. אחרי זה נחזור לענייניות. עד אז, הענייניות שלכם היא לא ענייני. אני לא משחק ב"אני טוב מהם", אני פשוט מעוניין לנצח. וכמו שאמר החבר חבייר מיליי, במאבק מול גנבת הדמוקרטיה של מיארה, אני לא מוכן לתת לחראות האלה אפילו מילימטר.
טלי גוטליב היא לא תמיד כוס התה שלי, אבל השבוע היא הייתה כוס הקפה השחור שלי. היא מנהלת כרגע מאבק אמיץ מול אישה אכזרית וחסרת מעצורים, ומי שבשלב הזה של החיים הדמוקרטיים שלנו לא מבין את זה, לא באמת מבין את חוקי המשחק כרגע: אין חוקים.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il

