מטוס ישראייר שנחיתתו סורבה בלובליאנה הפך בשבוע שעבר לסמל ליחסים המתוחים בין ישראל לסלובניה. ימים ספורים לאחר מכן הושבעה במדינה ממשלה חדשה בראשות יאנז יאנשה, התפתחות שעשויה להשפיע הרבה מעבר לגבולותיה של המדינה הקטנה בת 2.1 מיליון התושבים. עבור ישראל, יהדות אירופה והמאבק באנטישמיות, ייתכן שמדובר בתחילתו של פרק חדש.
עוד כתבות בנושא
כנגד כל הסיכויים הצליח יאנשה לשוב ללשכת ראש הממשלה, על אף שמפלגתו סיימה במקום השני בבחירות שנערכו במארס. יאנשה, מעריץ נלהב של הנשיא טראמפ, הביא לסיומה תקופה ממושכת של אי־ודאות פוליטית והקים ממשלה שכבר מאותתת על שינויים מהותיים במדיניות החוץ של סלובניה, בעיקר בכל הקשור למערכות היחסים עם ארצות הברית, סין, רוסיה וישראל.
שעות לאחר השבעת הממשלה הודיע שר החוץ גדעון סער על פתיחת שגרירות ישראלית קבועה בלובליאנה. ההחלטה אינה רק צעד דיפלומטי, אלא גם ביטוי להערכתה של ירושלים כי נפתח חלון הזדמנויות לשיקום היחסים בין המדינות. במשך שנים נוהלו היחסים ללא נוכחות דיפלומטית ישראלית מלאה בבירה הסלובנית, ולכן מדובר גם בהצהרת כוונות לגבי חשיבותה של סלובניה בעיני ירושלים.
הכי מעניין
ראש ממשלת סלובניה, יאנז יאנשה (שמאל) | צילום: AFP
מאז טבח השבעה באוקטובר ניצבה סלובניה, לצד ספרד ואירלנד, בין המבקרות החריפות ביותר של ישראל באיחוד האירופי. היא הכירה במדינה פלסטינית ותמכה ביוזמות שנתפסו בירושלים כחד־צדדיות. על רקע זה, חילופי השלטון בלובליאנה מעוררים עניין מיוחד. גם אם שינוי הממשלה לא יביא למהפך מיידי במדיניות החוץ, הוא עשוי להוביל לשיח מאוזן יותר ולנכונות גדולה יותר להקשיב לעמדותיה של ממשלת ישראל.
יאנשה מזוהה במשך שנים עם תמיכה אידיאולוגית עקבית בישראל. הוא הגן בפומבי על זכותה לביטחון, פעל לחיזוק הקשרים בין המדינות וקיים קשרים הדוקים עם ארגונים יהודיים באירופה ובארצות הברית. בתקופה שבה מרבית המנהיגים האירופים נזהרים בהתבטאויותיהם בנושא הישראלי, יאנשה בחר לנקוט עמדה ברורה גם כאשר הייתה שנויה במחלוקת בזירה הפוליטית האירופית.
חשוב לא פחות הוא יחסו של יאנשה לאנטישמיות. בשעה שהיבשת מתמודדת עם גל אלים של אנטישמיות, יאנשה הדגיש שוב ושוב שלאנטישמיות אין מקום בחברה דמוקרטית. עבור יהדות אירופה, תחושת הביטחון האישי הפכה בשלוש השנים האחרונות לסוגיה מרכזית, והאופן שבו מנהיגי אירופה מתייחסים לתופעה ישליך במישרין על עתיד קיומן של הקהילות היהודיות ביבשת.
ממשלה אירופית הרואה ביחסיה עם ישראל נכס מדיני ונאבקת באנטישמיות מתוך חובה מוסרית-דמוקרטית, עשויה להעביר מסר חשוב ברחבי אירופה: תמיכה בקהילות יהודיות אינה רק עניין של זיכרון היסטורי, אלא מבחן לערכיה של היבשת כיום.
עוד כתבות בנושא
אמנם הקהילה היהודית בסלובניה מונה פחות מ־500 חברים, אך גם למדינות קטנות יש השפעה חשובה באיחוד האירופי. הן יכולות להשפיע על דיונים, על איזונים פוליטיים, ועל עיצוב מדיניות וקבלת החלטות משותפות. כאשר מדינה חברה באיחוד מעמיקה את קשריה עם ישראל ובמקביל מעלה על נס את המאבק באנטישמיות, היא תורמת גם לעיצוב השיח הציבורי והפוליטי ביבשת.
כיוון זה עשוי להתחזק עוד יותר עם מינויו של טונה קייזר לשר החוץ. קייזר, לשעבר שגריר סלובניה בוושינגטון, צפוי לקדם שיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית ועם בעלות בריתה הדמוקרטיות. גישה זו משתלבת בתפיסת עולמו המדגישה את חשיבות הברית בין אירופה לאמריקה ואת הצורך בהתמודדות משותפת עם אתגרי הביטחון והיציבות הבינלאומית.
אין לצפות שסלובניה תהפוך לתומכת אוטומטית של כל מהלך ישראלי. אולם יש הבדל מהותי בין ביקורת עניינית לבין עוינות אידיאולוגית, ובין ממשלות המתעלמות מאנטישמיות לבין כאלה הרואות בה איום ממשי על הדמוקרטיה.
עוד כתבות בנושא
מוקדם לדעת אם הממשלה החדשה תממש את מלוא הבטחותיה. אך פתיחת השגרירות הישראלית, חזרתו של יאנשה ומינויו של קייזר מצביעים כולם על אפשרות לשינוי בטון ובכיוון. בתקופה שבה ישראל ויהדות אירופה ניצבות בפני אתגרים מורכבים, הופעתם של מנהיגים אירופיים המבקשים לקדם דיאלוג עם ישראל, לצד מחויבות מלאה למאבק באנטישמיות, היא התפתחות הראויה לתשומת לב.