חרדה מהתקרחות
עִגּוּל רֹאשְׁךָ, יָרֵחַ רֹאשְׁךָ,
אֶלִיפְּסָה
שֶׁנִהְיֵית פְּחוּסָה
כְּלַפֵּי מַטָּה,
יְדִידִי – מִגֻּלְגָּלְתְּךָ,
עוֹלִים נְחָשִׁים,
וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִהְיֵית
זָהָב,
פָּז נוֹצֵץ,
זְהָבְךָ כָּלֶה,
סֹמֶק אַחֲרוֹן
שֶׁל שָׁמַיִם,
מַבְעִיר
אֲגֻדַּת נְחָשִׁים צָרָה
שֶׁראֹשָׁם נִשְׁמָט
וּמֻשְׁלָך
לַקַּרְקַע.
*
שַׂק הָאֵפֶר הַזֶּה
שֶׁקָּרוּי לֵב,
שֶׁלֹּא אֶפְשָׁרִי
לוֹ לְהִזְדַּקֵּף
אוֹ לְהִתְמַצֵּק,
לִהְיוֹת דָּבָר
חַד וּמוּצָק.
מַיִם שֶׁקּוֹרְסִים
לְאֶבֶן,
אֶבֶן שֶׁקּוֹרֶסֶת
לִסְפוֹג רָטֹב אָדֹם
שֶׁקּוֹרֵס
לְתַפּוּחַ, אוֹ דַּיְסָה.
הַלֵּב הוּא
שַׂק אָפֵר.
סּוֹפוֹ לְהִתְפַּזֵּר
עַל אֲדָמָה
חַמָּה
לַחָה.