רוני סומק ודוד ברבי, ערב בבית הסופר

פרח לב האספלט

ערב לכבוד רוני סומק עם הלחנים של דוד ברבי

 

במסגרת הסדרה: "ערב לכבוד יוצרים בעלי תרומה מיוחדת בשירה ובתרבות" יתארח המשורר רוני סומק בתוכנית "פרח לב האספלט". סומק יקרא ויספר על השירים. המלחין והמשורר דוד ברבי, שהלחין רבים משיריו של סומק, ישיר את השירים המוקראים בלוויית נגנים. המשורר אביחי קמחי יקיים עם סומק ריאיון אישי ויו"ר אגודת הסופרים, צביקה ניר, יישא דברי ברכה. בואו-נא. יהיה כיף.

 

הערב יתקיים ברחוב קפלן 6, תל אביב, יום חמישי, י"ד בטבת תשע"ז, 12.1.17, התכנסות ב-20:00, תחילת הערב ב-20:30, הכניסה חופשית.

 

בתחתית הפוסט, אחרי השירים, תוכלו למצוא קישורית אשר תעביר אתכם לרצף השירים המולחנים ב"יוטיוב".

 

 

אלג'יר   

 

אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה

הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר,

וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים

וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר.

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹקַחַת עֵינֵי שׁוֹקוֹלָד,

הָיִיתִי אוֹמֵר: “הִנֵּה אַפְרִיקָה מִתְעוֹרֶרֶת",

וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת הַבְּלוֹנְד בְּרֹאשׁ אֲחוֹתָהּ

וּבְטוּחָה שֶׁגִּלְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת הַזָּהָב.

הַגַּרְגְּרִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָיוּ אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁלָּהּ,

וּבִטְבִיעַת הָרֶגֶל שֶׁל הַצָּרְפָתִים שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם

הָיְתָה מַחְבִּיאָה אֶת הַתְּמָרִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים.

“אַלְגִּ'יר", הָיִיתִי מְהַדֵּק יָדַיִם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת וְקוֹרֵא לָהּ:

“אַלְגִּ'יר, בּוֹאִי הַבַּיְתָה, וְתִרְאִי אֵיךְ אֲנִי צוֹבֵעַ אֶת קִיר הַמִּזְרָח

בְּמִבְרֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ".

 

משפחות

 

כְּשֶׁהִתְחַפַּשְׂתִּי לְקָאוּבּוֹי הֵרַחְתִּי אֲבַק שְׂרֵפָה

בְּמִשְׁפַּחַת הַהֶדֶק,

וּכְשֶׁלִּמַּדְתִּי יֶלֶד רָעֵב לִגְנֹב לֶחֶם לַשְׁתִּי בָּצֵק

בְּמִשְׁפַּחַת הַצֶּדֶק.

כְּשֶׁפּוֹרַרְתִּי מֵאוֹתוֹ לֶחֶם פֵּרוּר לְצִפּוֹר מִדְרָכוֹת הָיִיתִי

בְּמִשְׁפַּחַת הַטֶּבַע,

וּכְשֶׁהַצִּפּוֹר שָׁרָה בַּכְּלוּב הִרְגַּשְׁתִּי מִשְׁפַּחַת פֶּשַׁע.

 

כְּשֶׁגִּמְגַּמְתִּי הָיִיתִי בְּמִשְׁפַּחַת הַשּׁוֹתְקִים לְאַט,

וּכְשֶׁהִקְפַּצְתִּי כַּדּוּרֵי סַל הִצְטָרַפְתִּי לְמִשְׁפַּחַת הַקּוֹלְעִים

בְּיָד אַחַת.

כְּשֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה בְּמִשְׁפַּחַת הָעִוְּרִים

פָּגַשְׁתִּי אֶת חוֹרְחֶה לוּאִיס בּוֹרְחֶס בְּ"גַּן הַשְּׁבִילִים

הַמִּתְפַּצְּלִים",

 

וּכְשֶׁקָּרָאתִי שָׁם, בְּעַמּוּד 9 , כִּי "הַנָּמֵר מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת

נָמֵר" חִפַּשְׂתִּי מַחֲסֶה בָּעַמּוּד שֶׁאַחֲרֵי.

מִשְׁפַּחַת הַנּוֹדְדִים הִכִּירָה לִי אֶת קַיִן,

וּמִשְׁפַּחַת חָסְרֵי הַהִגָּיוֹן אֶת אַלְבֶּרְט אַיְנְשְׁטֵין.

בִּגְלַל אַף שָׁבוּר  מֻחַמָּד עַלִי הוּא בֶּן דּוֹד רָחוֹק,

בִּגְלַל רִיסִים שְׁחֹרִים מַגִּיעַ  לִי עָנָף עַל עֵץ עוֹרְבִים.

בִּגְלַל בַּגְדָּד אֲנִי בְּמִשְׁפַּחַת הַנּוֹלָדִים בְּעָרֵי הָאֶלֶף לַיְלָה

וְעוֹד לַיְלָה,

 

וּבִגְלַל לַיְלָה אֶחָד בְּאוֹקְטוֹבֶּר 73' אֲנִי לִפְעָמִים 

נִתְלֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַמַּקָּף

שֶׁבֵּין הַמִּלָּה "הֶלֶם" לְבֵין

הַמִּלָּה "קְרָב".

 

אַחֲרֵי 18 שָׁנָה הֶעֱלוּ סַקְסוֹפוֹנֵי הָאֱלֹהִים

מִתַּחְתִּיּוֹת גְּרוֹנָם דְּלָיֵי שִׂמְחָה

וְאָז, בְּרֶגַע אֶחָד נוֹלְדָה לִי

בַּת.

 

 

המנון ילדי העובדים הזרים

 

אֲנַחְנוּ יְלָדִים עִם שְׂעַר צֶמֶר פְּלָדָה,

הָרֵי גַּעַשׁ בִּשְׁמוּרַת הָעַיִן

וְלָשׁוֹן הַנִּזְהֶרֶת מִלְּגַלְגֵּל סְלָעִים קָשִׁים

מֵהַשָּׂפָה שֶׁל הַתּוֹרָה.

אֲנַחְנוּ, שֶׁגָּדַלְנוּ בֵּין כִּתְמֵי הַמֶּלֶט שֶׁעַל חֻלְצַת אַבָּא

לְבֵין סְמַרְטוּטֵי סְפּוֹנְגָ'ה שֶׁל אִמָּא, שֶׁנִּקְּתָה לָכֶם

אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְלָנוּ אֶת

חַדְרֵי הַלֵּב,

לֹא נִשְׁכַּח אַף פַּעַם אֵיךְ בַּשִּׁיר שֶׁל בְּיָאלִיק, שֶׁלִּמַּדְתֶּם

אוֹתָנוּ בַּגַּן, בָּכָה פֶּרַח שֶׁנֶּעֱקַר מֵהַגִּנָּה,

וְאֵיךְ צִיַּרְנוּ לִכְבוֹדוֹ מִמְחָטוֹת

שֶׁמָּחוּ מִגִּבְעוֹלוֹ אֶת טַל הַבֹּקֶר.

אָז לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ

הַמִּמְחָטוֹת שֶׁלָּנוּ.

 

 

מכתב לגבריאל בלחסן

 

"...ובעיניה אין רמז

לאף דמעה של אוהבים

לאף בכי

לאהבה של החיים..."

(פול מקרטני for no one תרגמה: נעמה לוריא)

 

 

בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהַכְּלָבִים חוֹזְרִים לַמְּלוּנוֹת, 

אַתָּה מֵבִין שֶׁקֹּר כְּלָבִים הוּא רַק מְעִיל

שֶׁהִנִּיחַ הַחֹשֶׁךְ עַל כִּתְפֵי הַמִּתְאַבְּדִים.

הַחַלּוֹן שֶׁלְּךָ מוּגָף, תָּמִיד מוּגָף.

אַתָּה בְּפּוֹקֶר בּוֹדְדִים

מִתְאַהֵב בְּמַלְכָּה לֵב אָדֹם,

וּבְעֵינֶיהָ, כְּמוֹ בְּעֵינֶיךָ, אֵין רְמָזִים.

 

אֲנַחְנוּ שְׁחֹרִים, גַּבְרִיאֵל.

תַּחְזֹר אַחֲרַי: שְׁחֹרִים.

שְׁחֹרִים כְּמוֹ הַשֵּׂעָר שֶׁל אָנָה מַנְיָאנִי,

כְּמוֹ חוֹל אַרְמוֹנוֹת הַבְּלוּז שֶׁרָצִית לְהָקִים

בַּדֶּלְתָּא שֶׁל הַמִּיסִיסִיפִּי,

כְּמוֹ דַּקַּת דּוּמִיָּה לְזֵכֶר דְּגָלִים שֶׁהֶחְזַקְתָּ בְּחַיֶּיךָ,

שֶׁבְּקֹשִׁי הִגִּיעוּ לַחֲצִי הַתֹּרֶן.

מָה הַקֶּשֶׁר, אַתָּה שׁוֹאֵל, בֵּין כָּל הַשְּׁחֹרִים הָאֵלֶּה?

אֵלּוּ עָלִים נוֹבְלִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְתָּ לְהַחְזִיר לְחֻדֵּי הָעֲנָפִים,

אֵלּוּ טִפּוֹת חָלָב שֶׁהִתְקַלְקֵל בַּמְּקָרֵר שֶׁלֹּא הִפְסִיק

לִרְעֹד מִקֹּר, כָּמוֹךָ.

אֵלּוּ אַבְנֵי חָצָץ שֶׁעֲלֵיהֶן צָעַדְתָּ יָחֵף כְּשֶׁרָצִיתָ לִקְנוֹת בּוּל

לְמִכְתַּב אַהֲבָה, שֶׁלֹּא הָיָה לְךָ אֹמֶץ לִשְׁלֹחַ

לְעַצְמְךָ.

 

 

שיר פטריוטי

 

אֲנִי עִירָקִי-פִּיגָ´מָה, אִשְׁתִּי רוֹמָנִיָּה

וְהַבַּת שֶׁלָּנוּ הִיא הַגַּנָּב מִבַּגְדָד.

אִמָּא שֶׁלִּי מַמְשִׁיכָה לְהַרְתִּיחַ אֶת הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל,

אֲחוֹתִי לָמְדָה לְהָכִין פִּירוּשְׁקִי מֵאִמּוֹ הָרוּסִיָּה

שֶׁל בַּעֲלָהּ.

הֶחָבֵר שֶׁלָּנוּ, מָרוֹקוֹ-סַכִּין, תּוֹקֵעַ מַזְלֵג

מִפְּלָדָה אַנְגְלִית בְּדָג שֶׁנּוֹלַד בְּחוֹפֵי נוֹרְבֶגְיָה.

כֻּלָּנוּ פּוֹעֲלִים מְפֻטָּרִים שֶׁהוּרְדוּ מִפִּגּוּמֵי הַמִּגְדָּל

שֶׁרָצִינוּ לִבְנוֹת בְּבָבֶל.

כֻּלָּנוּ חֲנִיתוֹת חֲלֻדּוֹת שֶׁדּוֹן קִישוֹט הֵעִיף

עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ.

כֻּלָּנוּ עֲדַיִן יוֹרִים בְּכוֹכָבִים מְסַנְוְרֵי עֵינַיִם

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם נִבְלָעִים

בִּשְׁבִיל הֶחָלָב

 

 

חלב אריות

 

סָבִי נוֹלַד בְּאַרְצוֹת הָעַרַאק

וְעַל תָּוִיּוֹת הַבַּקְבּוּקִים צֻיְּרוּ אֲרָיוֹת מְסֹרְקֵי רַעְמָה

בְּפּוֹזָה שֶׁל כִּבְשָׂה.

"זֶה מֶלֶךְ הַחַיּוֹת," הָיְתָה אֶצְבָּעוֹ רוֹעֶדֶת

וּבִשְׂפָמוֹ הַדַּק סִרְטְטָה הָרוּחַ אֶת קַוֵּי הָאֹרֶךְ

וְקַוֵּי הָרֹחַב שֶׁל הַגּ'וּנְגֶּל שֶׁחָלַמְתִּי עָלָיו.

מַזָּל שֶׁתָּעִיתִי בַּדֶּרֶךְ,

אֲחֶרֶת גֶּ'ק דָּנִיאֶלְס יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אָבִי

וְגִּ'ין הָיְתָה מְנַעְנַעַת אֶת עֲרִיסַת הַטּוֹנִיק בִּגְרוֹנִי.

 

וְרַק בַּבַּקְבּוּקִים הָרֵיקִים שֶׁרָצִיתִי לִזְרֹק לַיָּם

טָמַנְתִּי לְזִכְרוֹ פֶּתֶק   

שִׁכּוֹר מֵאַהֲבָה

לרצף השירים ביוטיוב