שיר, סיפור ומוזיקה – ערב עם הלחנים של דוד ברבי

שיר, סיפור ומוזיקה – ערב עם הלחנים של דוד ברבי

 

 

אבי אליאס

 

מישהו

 

מִישֶׁהוּ רָצַע אוֹתְךָ בְּעֵדֶן הַבָּשָׂר, בִּמְתִינוּת שֶׁל אֶקְדָּח חוֹרִים,

שֶׁהַמַּחְסָנִית שֶׁלּוֹ חֲלוּלָה וְדוֹקֶרֶת כְּמוֹ זְרִיקָה שֶׁל יֶלֶד נִכְנַס לְכִתָּה א'.

שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַנְּקִישָׁה בָּאֲוִיר וְכִוַּצְתָּ שִׁנַּיִם וְנָשַׁכְתָּ אֶת הַלָּשׁוֹן.

אָמְרוּ לְךָ שֶׁהַזְּמַן יְרַפֵּא אֶת הַפֶּצַע, וְיֵשׁ לְךָ לַעֲבֹד עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים.

לֹא הֵנַדְתָּ אַף כְּשֶׁמִּשְׁטֶרֶת הַהֲגִירָה בָּדְקָה אֶת תֹּקֶף רִשְׁיוֹן הַשְּׁהִיָּה

וּבָדְקָה בְּךָ בְּאִם נֶקֶב הָאֹזֶן נָגוּעַ בְּאֵיְדְס אוֹ בְּחַיְדַּק טוֹרֵף.

שָׁקְלוּ אוֹתְךָ אִם אַתָּה כֶּסֶף טָהוֹר אוֹ סְתָם זִיּוּף שֶׁל מִדְרְחוֹב נַחֲלַת בִּנְיָמִין.

וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה עָגִיל עִם יַהֲלוֹם דָּם.

 

 

צדוק עלון

 

לכבוד שבת

 

בְּיַלְדוּתִי צִחְצַחְתִּי אֶת נַעֲלֵי אָבִי

אָז הָיְתָה מִדַּת נְעָלָיו גְּדוֹלָה מִשֶּׁלִּי

 

עֶשְׂרוֹת שָׁנִים חָלְפוּ

נַּעֲלַיִם רַבּוֹת

לָבְשׁוּ אֶת צוּרַת רַגְלַי

 

אֲנִי מְצַחְצֵחַ אֶת נַעֲלֵי אָבִי

וְהֵן מִצְטַמְּקוֹת וְהוֹלְכוֹת לְנֶגֶד עֵינַי

עַתָּה נְעָלַי שֶׁלִּי גְּדוֹלוֹת מֵהֶן

 

כַּף יָדִי נְתוּנָה בִּנְעָלָיו

וַאֲנִי מַבְרִישׁ הָלוֹךְ וָשוֹב

עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן

עֲרוּכוֹת לִקְרַאת הַשַּׁבָּת בְּיַלְדוּתִי

 

וּבְטֶרֶם בָּאָה הַשַּׁבָּת

בְּטֶרֶם הוֹפְכוֹת נַעֲלֵי הַהֹוֶה לְזִכְרוֹן נַעֲלֵי הֶעָבָר

אֲנִי זוֹכֶה לְרֶגַע שׁוּב לִהְיוֹת

תַּחַת כִּפַּת יָדָיו שֶׁל אָבִי עַל רָאשִׁי הֶחָשׂוּף

בְּבָרְכוֹ אוֹתִי יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים

 

 

מזי כהן מלמד

 

בלוז

 

פַּעֲמִי לִבֵּךְ

בְּרַגְלַיִךְ

רִקְדִי רִקְדִי

אֲנִי הַתָּו הַכָּחֹל

הַשָּׁר בְּגוּפֵךְ

בְּלוּז

רִקְדִי רִקְדִי

אֲנִי שְׂדֵה הַכֻּתְנָה

והַתָּוִים בְּגוּפֵךְ

הַשָּׁרִים זֵעָתֵךְ

לָעַד.

 

 

אביחי קמחי

 

פּראיות

 

בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ

לֹא הֶחֱלַפְנוּ מִלָּה

הַיּוֹם עָשִׂינוּ אַהֲבָה

כִּשְׁנֵי תַּפּוּחֵי אֲדָמָה

הַנִּצְלִים בִּמְדוּרָה

לוֹהֲטִים וְרֵיחֵנוּ

כְּחֻרְשַׁת אֳרָנִים

 

המשורר והמלחין דוד ברבי, צילום: עמי ורדי

 

 

דוד ברבי

 

מפגש עם הריח       

 

עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת

הָרֵיחַ יִפְגֹּש אוֹתִי, רֵיחַ הַמִּטְבָּח;

מוּזִיקַת נְשָׁמָה בְּווֹלְיוּם                   

וְהִיא מְנַצַּחַת עַל כְּלֵי הַנְּגִינָה

בָּהֶם מֻנָּחִים תָּוֵי הַטַּעַם

וּכְשֶׁתַּבְחִין תַּבִּיט בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת

כְּאִלּוּ הִיא בְּתוֹךְ מְעָרָה מְכֻשֶּׁפֶת

פּוֹרֶטֶת בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ נוֹגַעַת טוֹעֶמֶת

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעוֹד מְעַט אֶצְטָרֵךְ

לִפְתֹּחַ אֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן

לְהַנִּיחַ אֶת הַפְּרָחִים שֶׁהֵבֵאתִי

וּלְהִתְעַנֵּג עַל אַהֲבָתָהּ

 

 

רוני סומק

 

מכתב לגבריאל בלחסן

 

"...ובעיניה אין רמז

לאף דמעה של אוהבים

לאף בכי

לאהבה של החיים..."

(פול מקרטני For no one תרגמה: נעמה לוריא)

 

 

בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהַכְּלָבִים חוֹזְרִים לַמְּלוּנוֹת, 

אַתָּה מֵבִין שֶׁקֹּר כְּלָבִים הוּא רַק מְעִיל

שֶׁהִנִּיחַ הַחֹשֶׁךְ עַל כִּתְפֵי הַמִּתְאַבְּדִים.

הַחַלּוֹן שֶׁלְּךָ מוּגָף, תָּמִיד מוּגָף.

אַתָּה בְּפּוֹקֶר בּוֹדְדִים

מִתְאַהֵב בְּמַלְכָּה לֵב אָדֹם,

וּבְעֵינֶיהָ, כְּמוֹ בְּעֵינֶיךָ, אֵין רְמָזִים.

 

אֲנַחְנוּ שְׁחֹרִים, גַּבְרִיאֵל.

תַּחְזֹר אַחֲרַי: שְׁחֹרִים.

שְׁחֹרִים כְּמוֹ הַשֵּׂעָר שֶׁל סוֹפְיָה לוֹרֶן,

כְּמוֹ חוֹל אַרְמוֹנוֹת הַבְּלוּז שֶׁרָצִית לְהָקִים

בַּדֶּלְתָּא שֶׁל הַמִּיסִיסִיפִּי,

כְּמוֹ דַּקַּת דּוּמִיָּה לְזֵכֶר דְּגָלִים שֶׁנּוֹפַפְתָּ בְּחַיֶּיךָ,

שֶׁבְּקֹשִׁי הִגִּיעוּ לַחֲצִי הַתֹּרֶן.

מָה הַקֶּשֶׁר, אַתָּה שׁוֹאֵל, בֵּין כָּל הַשְּׁחֹרִים הָאֵלֶּה?

אֵלּוּ עָלִים נוֹבְלִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְתָּ לְהַחְזִיר לְחֻדֵּי הָעֲנָפִים,

אֵלּוּ טִפּוֹת חָלָב שֶׁהִתְקַלְקֵל בַּמְּקָרֵר שֶׁלֹּא הִפְסִיק

לִרְעֹד מִקֹּר, כָּמוֹךָ.

אֵלּוּ אַבְנֵי חָצָץ שֶׁעֲלֵיהֶן צָעַדְתָּ יָחֵף כְּשֶׁרָצִיתָ לִקְנוֹת בּוּל

לְמִכְתַּב אַהֲבָה, שֶׁלֹּא הָיָה לְךָ אֹמֶץ לִשְׁלֹחַ

לְעַצְמְךָ.

 

מניפת המשוררים (שיר, סיפור ומוזיקה):

 

ב-20 בספטמבר, י"ז באלול, בבית היוצר של אקו"ם בנמל תל אביב, האנגר 22, יתקיים מופע שכולו לחנים של המשורר והמלחין דוד ברבי. במופע יבצע ברבי שירי משוררים מן ההווה ומן העבר.

 

לרצף השירים ביוטיוב

 

קישורית למופע באתר בית היוצר של אקו"ם