אבינועם ברתנא, ארבעה שירים

אבינועם ברתנא, ארבעה שירים 

 

  

*

 

אֵיפְשֶׁהוּ יֵשׁ גַּן עֵדֶן,

מְחַכֶּה לִי – שֶׁאָבוֹא וְאֶקְטֹף אוֹתוֹ,

 אַחֲזִיר אוֹתוֹ  לְכוֹכָב  שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בִּשְׁמִי

  הַשֵּׂעָר חָפוּף וְהָכֵן.

 

הֵיכָן שֶׁהוּא יֵשׁ גַּן עֵדֶן,

 וְהוּא  עָנֹג שַׂעֲרָה, כַּדִּמְיוֹן

 אַךְ לֹא מְלֻטָּף.. (מַשֶּׁהוּ  שֶׁאֶפְשָׁר

   לִרְאוֹתוֹ)

 

הַגַּן עֵדֶן רוֹצֶה לְפָגְשֵׁנִי

וְהוּא שׁוֹבֶה צְחוֹק, אַךְ מִסְתַּתֵּר

כְּשֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ.

 

בְּיוֹם אָרֹךְ, יִתָּכֵן וְיָבוֹא

בְּחִיּוּךְ    שֶׁאֵין  כָּעֵת.

אֲבָל יֵשׁ מָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר

לְקַמֵּץ

  עֵדֶן עֲמוּס-מִסְתּוֹר.

 

וְהוּא   רוֹאֶה שֶׁתָּם  הַזְּמַן

עִם מִשְׂחֲקֵי-לְנַסּוֹת

הַיֶּלֶד עוֹגֵן בְּשִׁירוֹ פִּהוּק יָשָׁר.

 

*

 

מִישֶׁהוּ בָּכָה בַּלַּיְלָה..

וְלֹא סַרְתִּי אֵלָיו לְעַסּוֹתוֹ אוֹ לְנַחֲמוֹ

כָּל אוֹתוֹ הָרֶגֶשׁ כַּהֲלִיכָה

 דְּרוּכָה

שֶׁל מֵיתָרִים,

מְסֻנְוָרִים צְלִילֵי מַכּוֹת.

 

הַשְּׂמִיכָה מְשׁוּכָה עַד לַבְּהוֹנוֹת

וְתַם לוֹ,

עִם מִישֶׁהוּ - אוֹהֵב..

אַךְ הַדְּמָעוֹת  בָּאוּ כְּאִלּוּ

לִנְשֹׁך.

וְהָאָדָם שֶׁבּוֹ מֵאֵלָיו הִתְבַּיֵּשׁ

 

מִישֶׁהוּ בָּכָה בַּלַּיְלָה..

פָּחַדְתִּי לִרְאוֹתוֹ

 יָדַעְתִּי כִּי צְלִילָיו, רֵיחוֹתָיו

דּוֹמִים זָרוּת מָה..

לַצְּלִיל שֶׁלִּי.

 

גולגולתא, ציור של עדי לבני 

*

 

חֲתוּלָאהִים - חָתוּל רֵעִים.

אוֹרֵז הַכֹּל בְּעִטּוּשׁ אַהֲבָה לַחַיִּים.

שׁוֹאֵל

מִי תַּעֲשֵׂנִי עֵד לִשְׂעָרָהּ  אָרֹךְ הַשֹּׁבֶל,

תַּעֲטֹף וְאֶשְׁכַּח

מַה חֲבָל..

 

חֲתוּלָאהִים

מְמַלֵּא אוֹתְךָ בְּעֶקְרוֹנוֹת דַּיְסָה.

כָּמֵהַּ לְרֶגַע שֶׁשָּׁוֶה  חֲלוֹמוֹת צִפָּה,

גּוּפְךָ סוֹמֵר מַמָּשׁ-מַמָּשׁ

 מַמָּשׁ

 

חֲתוּלָאהִים

תַּעֲמֹד עַל זָנָב  וְתֹאמַר מַבָּט

לַזָּר מֵהָעוֹלָם,

שִׁנֶּיךָ מִשְׁתַּקְּפוֹת  כַּכֵּלִים, שֶׁלֹּא יְנַקּוּ עַצְמָם.

 

 חֲתוּלָאהִים,

זוֹרֵחַ  בְּעִקָּר  עִקָּר.

יוֹדֵעַ  שֶׁיֵּשׁ  לִמְדֹד אַהֲבָה  בֵּין  צִפֹּרֶן לְאַף.

 

חֲתוּלָאהִים,  בַּיְשָׁנִים מַרְגִּישִׁים בּוֹ,

כִּנְקֻדָּה  בְּסַהַר חֲתוּלִי.

*

 

?I want roses in my garden bower, dig

The Severed Garden, Jim Morrison

 

 

גַּם עַכְבָּר לֹא נִשְׁמָע

כְּפִי שֶׁתְּפִלָּה תָּמִיד מְרֻכֶּזֶת בְּעַצְמָהּ

הָעֵירֹם בַּחֶדֶר הֹוֶה

חִיּוּךְ שֶׁיּוֹרֵד

 מֵהַזָּקָן.

 

לְהַתְמִיד בַּתְּפִלָּה, גַּם

כְּשֶׁאֲנִי לֹא שָׁם-

לַעֲזָאזֵל,

וְצִפּוֹר אֵינָהּ חוֹלֶמֶת

מִבְּלִי לָתֵת עֹגֶן

 בְּיָם  צָרוֹת לַהֶמְשֵׁךְ.

 

דְּבָרִי לֹא נִשְׁמָע

הוֹלֵךְ  עַל  קֶסֶם - מַיִם גַּסִּים,

 כֶּאֱסֹף צֶדֶף

  בְּרוּחַ לֹא  קַלָּה.

 

 

 

 

לטאה, ציור של עדי לבני