הארט קריין, פוגת רגע, שירה והערה

הארט קריין |

תרגום: עודד פלד

פוגת רגע

חוֹלֵה הָעַגֶּבֶת הַמּוֹכֵר סִגָּלִּיּוֹת בְּשַׁלְוָה

וּמַרְגָּנִיּוֹת

לְיַד דּוּכַן הָעִתּוֹנִים שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית

     יוֹדֵעַ כַּמָּה יָקִינְטוֹנִים

בֹּקֶר אַפְּרִיל זֶה מַצִּיעַ

בְּחָפְזָה

בִּצְרוֹרוֹת שֶׁמֻּיְנוּ זֶה עַתָּה-

וּמַעֲנִיק

לְכָל קוֹנֶה

(שֶׁל גַּן עֵדֶן אוּלַי)

אֶת עֵינָיו-

כְּמוֹ קַבַּיִם מוּטָחוֹת בִּזְכוּכִית

מֻשְׁפָּלוֹת אִלְּמוֹת וּפִתְאוֹמִיּוֹת (מְחַלְּקוֹת עֹדֶף

עֲבוּר שׁוֹשַׁנִּים)

מֵאֲחוֹרֵי הַוְּרָדִים שֶׁשּׁוּם גּוּף לֹא יוּכַל לַעֲבֹר

* הארט (הרולד) קריין (1932-1899 ) - מחשובי המשוררים האמריקנים במחצית הראשונה של המאה ה-20. קריין נולד באוהיו, הוריו נפרדו בעודו ילד, והוא גדל אצל סבו וסבתו.

ב-1916 הוא נסע עם אִמו אל סבו, שהיה בעל מטעים באי פיינס, דרומית לקובה. הטבע הפראי והאקזוטי טבע בו את רישומו העמוק, וסיפק מגוון עשיר של חומרים לכתיבתו הסימבוליסטית. קריין הצעיר לא מצא את מקומו בעסקי המשפחה. הוא היה הומוסקסואל, נדד כאחוז-תזזית בין ניו-יורק, האי פיינס ואירופה, פִּרנס את עצמו בדוחק והתמכר לטיפה המרה. לאחר מות אביו והניתוק מאִמו, הוא נסע למקסיקו לכתוב פואמה על מונטזומה, ובדרכו חזרה מוורה קרוז התאבד בקפיצה מסיפון האונייה.

קריין פרסם שני ספרי שירה:

"בניינים לבנים" (1926 ) ו"הגשר" (1930 ), פואמה המתחקה אחר שורשי המיתוס האמריקני, ומציבה את גשר ברוקלין כסמל לאוטופיית העתיד, תוך שהמשורר מטפל בסמלים מודרניים ובמיתוסים תרבותיים גדולים של העבר:

ויטמן, פו, מלוויל, קולומבוס, ריפ ואן וינקל, אטלנטיס, פוקהונטס, ועוד.

עודד פלד

מתוך חוברת "עמדה 33", מבחר שירה מן העשור הראשון של כתב העת