ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

יונה מוסט, שירים וציורים מתוך ספר חדש: מצטלקת יפה

07/12/14 | 4 תגובות

מתוך קטגוריות: יונה מוסט שירה עברית שירה ישראלית מצטלקת יפה ספר שירה פועם הוצאת עמדה טליה איזנשטרוס

יונה מוֹסט, שישה שירים ושלושה ציורים מתוך ספר חדש "מצטלקת יפה"

בַּשַּׁלַ''ת בקיבוץ אפיקים

הַחֲבֵרִים בַּגַּרְעִין הָיוּ צוֹפִים

בְּעִנְיָן מְסֻיָּג בַּמֻּפְנֶמֶת

וּבֶחָבֵר הַשַּׁתְקָן שֶׁלָּהּ

שֶׁאֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ הִיא לֹא הָיְתָה

גַּם הוּא לֹא הָיָה אֶצְלָהּ,

נִפְגְּשׁוּ רַק בַּקִּבּוץ, בָּעֲרָבִים

כְּשֶׁהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹרָנוּת,

הָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַיַּרְדֵּן וְיָשְׁבוּ עַל בּוּל עֵץ, בַּחֹשֶךְ

וְלֹא יָדְעוּ שְׁנֵיהֶם מָה עוֹשִׂים וְעַל מָה מְדַבְּרִים

כִּי הוּא רָאָה אֶת הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ מְזַיֵּן אֵיזוֹ פְרֶחָה

כְּשֶׁהַגַּרְעִין יָצָא לְסוֹף שָׁבוּעַ בְּ''אָהֳלוֹ''

וְשָׁאַל לָמָּה זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל כָּך מְסֻבָּךְ.

הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל צְלָלִיּוֹת הַסּוּף

וְחָשְׁבָה שֶׁאֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה תִּזְכֹּר.

מה זה עם בנים

הַבֵּן שֶׁלִּי גָּדוֹל

הוּא וַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ

נָסְעוּ לְאִיקֶאָה

לִקְנוֹת אָרוֹן

לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ

חָזְרוּ, פָּרְקוּ, נִכְנְסוּ לַחֶדֶר

וְנָעֲלוּ.

בְּלַיְלָה יָצָא בִּסְעָרָה

בְּנִי, בְּתַחְתּוֹנִים רוֹפְפִים -

הִיא אוּלַי נִרְדְּמָה,

וְהִשְׁכִּיב אֶת הַקְּרָשִׁים בַּסָּלוֹן

בּוֹאִי אִמָּא

עִזְרִי לִי,

יֵשׁ לִי חֵשֶׁק גָּדוֹל

לִבְנוֹת אָרוֹן

סיבוב בוקר

דֶּלֶת הַבַּיִת נוֹעֲדָה לִפְרִיצוֹת

חֲדָשׁוֹת לִבְקָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא בַּבַּיִת

וְהַנַּעַר - נַרְקוֹמַן אוֹלְסְטָאר קָטָן

אוֹסֵף, לוֹם בַּיָּד וְאֵשׁ בַּלֵּב כֶּסֶף כִּיס

לְהַשְׁלָמַת הַכְנָסָה.

שׁוּם מֶטָפוֹרוֹת לֹא יְסַנְוְרוּ אֶת זְכוּתוֹ

עַל הַזַּיִן שֶׁלּוֹ יְרִידַת אֲחוּזֵי הַבַּגְרֻיּוֹת

בַּפֶּרִיפֶרְיָה, בַּפֶּרְפוּמֶרְיָה שֶׁל קָדוֹשׁ

שָׁם אִמָּא שֶׁלּוֹ שׁוֹטֶפֶת

בְּרֵיח סַנוֹ זָ'אוֶול הַמְּמַסְטֵל

אֶת שְׁתֵּי הָאַסְלוֹת שֶׁלִּי.

ערש משוררים, טכניקה מעורבת על קרטון, 50X70 ס"מ

ציור: יונה מוסט

קָרָטֶה

כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת 36 לֹא כָּתַבְתִּי שִׁירִים

הָלַכְתִּי לִלְמֹד קָרָטֶה, הָיוּ לִי פְּצָעִים בַּלָּשׁוֹן

עַכְשָׁו צָף הַצּוֹרֵךְ לְבָרֵר, אַחֶרֶת מָה הַטַּעַם

לִהְיוֹת הַבֵּן שֶׁלֹּא הָיָה לְאָבִי,

יֶלֶד מֻכֵּה גּוֹרָל שֶׁהָלַךְ מַכּוֹת עִם פּוֹלָנִים

אַחֶרֶת מָה הַטַּעַם. אִישׁ לֹא רָאָה אֵיךְ הִתְכַּתַּשְׁתִּי

עִם בַּחוּרִים זְרִיזִים,

נָמוֹגוּ סִימָנֵי הָאַהֲבָה הַכְּחֻלִּים

מזג ואוויר

כַּמָּה שֶׁאֲנִי רְטֻבָּה אַחֲרֵי שֶׁרָחַצְתִּי

מוּל שֶׁמֶשׁ אֱלוּל מְצַחֶקֶת

תְּרִיסִים וּשְׁמָשׁוֹת

נָקְבָה וְזָכָר בָּרְאָה אוֹתָם הַלָּשׁוֹן

מְפָרֶקֶת בְּרָגִים מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן

מְנִיפָה תְּרִיס וְעוֹד תְּרִיס לָאַמְבַּטְיָה

תַּחַת זֶרֶם שׁוֹצֵף, מָה אִכְפַּת לִי בְּלִי חָזִיָּה

הַזֵּעָה גּוֹלֶשֶׁת בְּמוֹרַד הַסַּרְעֶפֶת, חָפְשִׁיָּה

בֵּין הַשְּׁכָמוֹת שֶׁל חֲרִיץ הַמֹּתֶן

וּבַפָּנִים, בֵּין הָעֵינַיִם, הַטִּפּוֹת מְמַלְּלוֹת

כַּמָּה לַח וּמָלוּחַ בְּלִי מַזְגָן

כַּמָּה שֶׁקֶט לַמֹּחַ

נזירה בים מלח

מַפְשִׁילָה שִׂמְלוֹתֶיהָ הַשְּׁחֹרוֹת

בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ

הַמֻּרְדָּם

כּוֹרַעַת אֶל מֵי הָעֲצַלְתַּיִם הַמְּסַנְוְרִים

וְהַמֶּלַח מְדַגְדֵּג אֶת עֶרְוָתָהּ

שׁוֹכֶבֶת, טוֹבֶלֶת

בִּדְבַשׁ הַמֶּלַח

נותני שירותים, אקריליק על בד, 70X60 ס"מ

ציור: יונה מוסט

על הספר:

שיריה של יונה מוסט בקובץ זה, "מצטלקת יפה", מתאפיינים בשתי תכונות עיקריות: האחת מושגיות - שימוש בחפצים, מצבים ואנשים באופן מועיל, חד ומדויק מאוד, וכן הומור של "עין אחת צוכה, עין אחת בוחקת" כמו שנהג להגדיר הקומיקאי שייקה אופיר.

את השניים האלה: המושגיות וההומור, מחברות האירוניה והקריצה, לא זאת השובבה והסתמית, אלא אותה קריצה עצמית המעידה על אינאונים למול האבסורד שבקיום, למול הקלות הבלתי נסבלת שלו, כמו בשיר היפה שלה "גל מתגייסת לצבא":

גַּל עָזְבָה פַּעֲמַיִם// וְלֹא הִסְתַּפְּקָה// גַּל צִוְּתָה עָלֵינוּ אֶת הַשִּׁירִים הָרִאשׁוֹנִים/ שֶׁכָּתְבָה בִּרְצִינוּת/ בִּרְצִינוּת?/ מִלִּים שְׁחֹרוֹת בְּמַחְשׂוֹף חָצוּף// גַּל הִקְפִּידָה לְהַשְׁאִיר לָנוּ עֲנָנָה/ שֶנִּתְגַּעְגֵּעַ/ לִנְעוּרֵינוּ// גַּל תַּחְזֹר / גַּל תִּגְדַּל וְתַחְזֹר וְתִגְדַּל/ וַאֲנַחְנוּ?//

דבר מההוויה לא יימלט מהמבט החד ומאִזְמֵל המנתחים השירי, אפילו לא בְּנֵי משפחה, גם לא האהבה או הנעורים. שירים יפים להפליא ובעלי מקוריות מבע.

רן יגיל