רן יגיל

בלפור חקק, חמישה שירים חדשים

11/10/14   |   1 תגובות

בלפור חקק, חמישה שירים חדשים בנושאים שונים

 

משפּט שִירִי

 

הִגַּעְתִּי לְבֵית הַדִּין הַזֶּה

כִּי נוֹלַדְתִּי בִּסְעָרָה

הִגַּעְתִּי כְּדֵי לִמְסֹר גִּרְסָתִי

בִּשְׂפַת השִּׁירָה

רָצִיתִי תָּמִיד שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתִי

בְּשֻׁלְחָן הַמִּשְׁפָּט, בְּשֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה

בְּמִדַּת הָאַהֲבָה

 

אָדָם מֵעִיד עֵדוּתוֹ בְּמִלִּים

אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם

וַחֲצִי שִׁירָתוֹ בְּיָדוֹ

כִּי אֶת הַחֵצִי

שֶׁהוּא מַשְׂאַת חַיָּיו

הוּא לֹא כָּתַב

וְלֹא יִכְתֹּב אִישׁ מִלְּבַדּוֹ

 

אָדָם רוֹצֶה לִכְתֹּב

אֶת שִׁירָתוֹ, לֹא לִקְרֹא

אֶת פְּסִיקָתָם

וְעוֹדֶנּוּ בְּאֶמְצַע שִׁירָתוֹ

וְעוֹדֶנּוּ בַּחֲצִי תַּאֲוָתוֹ

וּמִשְׁפָּטוֹ תַּם

 

 

מעשה במנעולים

 

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אַרְמוֹן

וְהָיוּ לוֹ חֲדָרִים

כְּתוּבִים בְּמִלִּים שׁוּרוֹת וּפְסִיחוֹת

וְכָל הַחֲדָרִים נְעוּלִים

וַאֲנָשִׁים בָּאִים לְאַרְמוֹנוֹ:

חֲדָרִים נְעוּלִים לְלֹא

מַפְתְּחוֹת.

 

מַעֲשֶׂה בְּסָבִי שֶׁסִּפֵּר עַל מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ

הָיָה סַבָּא הוֹלֵךְ עִמָּנוּ בַּדְּרָכִים

וְשָׁר דְּבָרָיו וּמְסַפֵּר מַעֲשִׂים

לְקַצֵּר דְּרָכֵינוּ נִפְלָאוֹת וְנִסִּים.

וְהָיָה מְסַפֵּר עַל מְלָכִים וּמַלְכֻיּוֹת

וְהָיָה נִדְמֶה שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים אָנֶּה וְאָנָּה

בַּשָּׂדוֹת בַּיְּעָרִים בַּמִּדְבָּרִיּוֹת.

 

מַעֲשֶׂה בְּסָבִי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְהוֹלֵךְ וְשָׁב

הָיִיתִי אֲנִי לְבַדִּי יְחִידִי

הוֹלֵךְ זְמָן רַב בַּמִּדְבָּר

וְנִדְמֶה שֶׁאֲנִי עֲדַיִן בְּעִקְבוֹתָיו.

מְחַפֵּשׂ לִי דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת יִשּׁוּב בְּמַעְגָּלִים

לִבְנוֹת לִי בַּמִּדְבָּר אַרְמוֹן פָּתוּחַ

שֶׁל מִלִּים.

 

 לְלֹא מַנְעוּלִים.

 

 

נוגעים לא נוגעים

 

וְכָל אִשָּׁה וְאִישׁ

בָּאִים לְמַעַן שְׁמָהּ בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם

וְכָל כֶּסֶף הַקָּדָשִׁים אֲשֶׁר עָלָה עַל לֵב

אִישׁ וְאִשָּׁה הַהוֹלְכֵי בַּחֲלוֹם

קָרְבָּן רַק אֵלֶיהָ.

הוֹלְכִים הֵם לְמַעַן שְׁמָהּ בַּיָּם בֶּחָרָבָה

וְכָל אִשָּׁה וְאִישׁ עַזִּים הֵם כַּמָּוֶת

לְשַׁלֵּם בְּעַד הָאַהֲבָה.

וְהִיא נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת אֵלֶיהָ

וְהוּא נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ

בָּהּ.

 

וְכָל אִשָּׁה וְאִישׁ

נוֹתְנִים מֵחֶלְבָּם וְדָמָם

בְּעַד הָאַהֲבָה

מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לַיְלָה וְיוֹמָם

יַעַקְדוּ עַצְמָם בַּלֶּהָבָה.

וְגַם בְּעוֹלָם מַהְבִּיל

שֶׁל חֲשֵׁכָה בַּלְּבָבוֹת, רִיק וְאֵימָה

הֵם מוֹסְרִים נַפְשָׁם

עַל קְדֻשַּׁת שְׁמָהּ.

וְהַלֵּב תָּמִיד אֵלֶּיהָ

וְהַלֵּב נֵר תָּמִיד

 

תָּמִיד נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ.

 

 

עסקי זיכרון

 

בְּפַרָשַׁת דְּרָכִים בְּחַיַּי

הֵקַמְתִּי חֶבְרַת הֶזְנֵק

שֶׁקִּיּוּמָהּ לֹא מֻבְטָח

לִשְׁתֹּל זִרְעֵי הֶעָבָר הַנֶּאֱנָח

בְּתוֹךְ הַהֹוֶה הַמֻּצְלָח

וְהֶעָתִיד הַמֻּפְרָךְ.

 

כְּכָל שֶׁהֶעֱבַרְתִּי לְמַחְסְנֵי הַחֶבְרָה

פְּרִיטִים וְאַבְזָרִים

מִמַּרְתְּפֵי הַזִּכָּרוֹן

וְהַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה -

קִיּוּמִי הָעֳמָד בְּסַכָּנָה.

 

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים וְהַשִּׁירִים

הִשְׁתַּמַשְּׁתִּי בְּכָתְנוֹת הַפַּסִּים

שֶׁל אֲבוֹתַי ואִמּוֹתַי

כְּדֵי לַחֲסֹךְ בְּעָלוּיוֹת

דַּפִּים מִשִּׁירַי נִסְחֲפוּ לָרוּחוֹת

וְעִסְקֵי הַזִּכָּרוֹן

סָבְלוּ הֶפְסֵדִים וּנְּזִילֻיּוֹת.

 

אֲנִי יוֹדֵעַ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים

דַּפִּים מִסְּפָרַי נִשְׁכָּחִים וְנִקְרָעִים.

יוֹם יוֹם אֶצְטָרֵךְ לִמְצֹא דַּרְכִּי

בֵּין דוֹר רִאשׁוֹן לְדוֹר אַחֲרוֹן

כְּדֵי לִשְׁמֹר וְלִנְצֹר

אֶת עִסְקֵי הַזִּכָּרוֹן.

 

מוצ"ש פרשת דרכים, תש"ע

 

 

נֹח פותח צוהר לתיבה

 

נֹחַ עָשָׂה תֵּבָה

כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לְהָבִין אוֹתוֹ

מִלֵּב אֶל לֵב

הוּא עָשָׂה חַלּוֹן בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן

שֶׁיּוּכְלוּ לְהָצִיץ אֶל סְפָרָיו

וּלְהָבִין מִקְצָת מַה שֶּׁהוּא כּוֹתֵב

 

סוֹד גָּדוֹל נִתַּן לוֹ

כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לִבְנוֹת תֵּבָה

כִּי לֹא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ

אֵיךְ מְצָרְפִים כָּל הַחֳמָרִים וְאוֹתִיּוֹתָם

וּמְתַבְּלִים בְּאַהֲבָה

עֲבוּר הָאָדָם

 

לְאַחַר שֶׁרָאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַתֵּבָה

יָרַד מַבּוּל עַל נֹחַ

וְגַם הַצֹּהַר שֶׁפָּתַח אֶל כֻּלָּם

וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנָּתַן לָהּ לִזְרֹחַ

לֹא הֵאִירוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ

אֶל  אַהֲבַת הָעוֹלָם

 

נֹחַ סָגַר אָז אֶת הַתֵּבָה

בַּעֲדוֹ

נֹחַ נוֹתַר לְבַדּוֹ

בְּתוֹךְ סְפָרִים, תֵּבוֹת וְרֶשֶׁת

עַד שֹׁךְ הַמַּבּוּל

עַד שֹׁךְ הַגֶּשֶׁם

 

הוּא עָבַר אָז  לִפְנֵי הַתֵּבָה

וְאָמַר:

לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם

וּבוֹא בְּשָׁלוֹם טַל.

 



המשורר בלפור חקק

  • ארכיון