יעקב גלאטשטיין
ארוחת ערב
תרגום מיידיש: פרופ' דן מירון
עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם טָרִי, הֲרֵה-שׂבַע.
סְבִיב הַשֻּׁלְחָן אוֹרְחִים שׁוֹתְקִים –
אֲנִי וְהִיא וְעוֹד הִיא.
הַפִּיּוֹת שׁוֹתְקִים, אַךְ דּוֹפְקִים הַלְּבָבוֹת.
כְּמוֹ שְׁעוֹנֵי הַזָּהָב הַקְּטַנִּים דּוֹפְקִים לִבּוֹת הָאוֹרְחִים
וְאֵצֶל הַלֶּחֶם סַכִּין שָׁחוּז וּשְׁתִיקָתוֹ כְּבֵדָה מִשֶּׁלָּהֶם,
וְדוֹפֵק בּוֹ הַלֵּב בְּיֶתֶר חֲרָדָה מֵאֲשֶׁר
אֶצְלִי וְאֶצְלָהּ וְאֵצֶל הַהִיא הָאַחֶרֶת.
הַדֶּלֶת פְּתוּחָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.
עַל הַתִּקְרָה מִתְנַמְנְמִים זְבוּבִים יְגֵעִים-מֵהַיּוֹם
וּמְאִירוֹת הַשְּׁמָשׁוֹת בִּפְלִיאָה עִם צְפִיָּה וּפַחַד,
פַּחַד וּצְפִיָּה שֶׁל אֲרוּחַת הָעֶרֶב.
הַסַּכִּין וַאֲנִי מְחַבְּקִים נֻקְשִׁים זֶה אֶת פַּחֲדוֹ שֶׁל זֶה.
אֲנִי מַשִּׁיב סָבִיב לֶחֶם בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת,
וְחוֹשֵׁב אֲנִי עַל אַהֲבָתִי הַחַפָּה לָהֶן.
עַל שִׂנְאָתִי הַמְּמִיתָה לָהֶן.
הַסַּכִּין מִתְעַלֵּף בְּיָדִי הַלְּחוּצָה,
מִפַּחַד וְסַכָּנַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב.
הִיא נוֹטֶלֶת אֶת הַסַּכִּין וּמִתְבּוֹנֶנֶת בִּי וּבָהּ:
שְׁנֵי אוֹרְחִים מֵתִים יוֹשְׁבִים חֶרֶשׁ סְבִיב הַשֻּׁלְחָן.
וּבְתוֹךְ לִבָּהּ שָׁר הַלַּהַב שִׁיר
עַל סַכָּנַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב.
בְּשִׂמְחָה מְפַרְפֶּרֶת מְשַׂחֶקֶת הַהִיא הָאַחֶרֶת
בְּלַהַב הַסַּכִּין וּבְדִבּוּרִים מֵתִים;
וְאַהֲבָתָהּ לָנוּ וְשִׂנְאָתָהּ לָנוּ.
וְאַהֲבָתָהּ לִי וְשִׂנְאָתָהּ לָהּ
שָׁרָה בְּעַד הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה לִרְוָחָה
אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, אֶל הַשֶּׁמֶשׁ,
מִזְמוֹרֵי גַּעְגּוּעִים שֶׁל אֲרוּחַת הָעֶרֶב.
הַשְּׁמָשׁוֹת מְצֻפּוֹת צֶבַע וְזִמְרָה.
הַסַּכִּין מְעֻנֶּה מִתְּשׁוּקָה אֲדֻמָּה,
חֶרֶשׁ יוֹשְׁבִים אוֹרְחִים שׁוֹתְקִים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן –
אֲנִי וְהִיא וְעוֹד הִיא.
הַסַּכִּין רוֹקֵד מִמֶּנִּי אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה אֵלֶיהָ.
וּבִשְׁתִיקָה אוֹכְלִים אָנוּ אַהֲבָה וְשִׂנְאָה –
אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב.