עמדת שיר 2, ערב לשמונה משוררים בבית הסופר

אריק א

פרגמנטים מתוך: אריק א במעבה המגמות הסותרות

כְּשֶׁאַרְיֵה מִסְתַּעֵר עָלַיִךְ

זְמַן הַמַּרְהִיב עוֹצֵר נְשִׁימָה

כְּשֶׁדַּהֲרַת הַחַיּוֹת הַפִּרְאִיּוֹת בְּמִשְׁעוֹלֵי כּוֹכָב

הָאֲדָמָה אַדְמָתִי

פּוֹרַעַת אֶת הַסְּבַךְ מִינִי קוֹנְצֶפְּטוּאָלִי שֶׁל מְשׁוֹרֵר

כָּל הָעִיר נֶעֶלְמָה לָךְ בַּתִּיק וַאֲנִי

בִּסְבַךְ הַמְּגַמּוֹת הַסּוֹתְרוֹת בְּאַחַת הַשָּׁעוֹת אַתָּה מְפַלֵּס

פַּעַם מִלְּמַטָּה פַּעַם מִמּוּל וְיָשָׁר פַּעַם מִלְּמַעְלָה

נִשָּׂא פַּעַם אָז וּפַעַם

עַכְשָׁו פַּעַם שׁוֹכֵחַ

וּפַעַם זוֹכֵר פַּעַם

לְבַד וּפַעַם הַכֹּל בְּיַחַד

וְהַפַּעַם בֶּאֱמֶת

כְּשֶׁאַתְּ וַאֲנִי יוֹרְדִים לְמַּטָּה וְשׁוּב הַמַּמָּשִׁי: בְּאֶמְצַע

הָרְחוֹב תּוֹפֵס

בְּמָתְנַיִךְ הַמַּאֲדִימוֹת לֹא מַרְפֶּה

עמוס אדלהייט

פרגמנט מתוך: עיר ההיטלים הנוצצים ב'

אֵיךְ לְנַעַר מְאֻבָּן מֵרִבְצוֹ צָרִיךְ דּוֹקְרָן שֶׁל קֶרַח צָרִיךְ לְנַעֵר

מְאֻבָּנִים מֵרִבְצָם בְּהַצְלָפוֹת שֶׁל שׁוֹט בְּהַצְלָפוֹת שֶׁל קֶרַח

הִתְרוֹצְצוּת שֶׁל כּוֹכָבִים נָשִׁים עַל רְצוֹנוֹת רוֹבְצוֹת קַרְנַיִם סְגַלְגַּלּוֹת

עַל עִיר הַהֶטֵּלִים הִתְבַּצְּרוּתוֹ מֵאֲחוֹרֵי חוֹמוֹת

הִתְבַּצְּרוּתָהּ מֵאֲחוֹרֵי חָזִית שֶׁל כְּנֵסִיָּה הֵעָלְמוּתָהּ הֵעָלְמוּתִי בְּתוֹךְ

לִבָּהּ בְּתוֹךְ לִבִּי הַגֵּאוֹמֶטְרְיָה x חוֹצָה טְוָחִים אַקְרָאִיִּים

בְּתוֹךְ חֲלַל הַהֶטֵּלִים הֵעָלְמוּתָהּ בְּתוֹךְ מֵמַּד שֶׁל הֶטֵּלִים

הִתְפּוֹרְרוּת גְּבִישִׁים בִּתְאוּצָה

אִישִׁיּוּתָהּ תְּלוּיָה בַּחֲלָלִים כְּנֵד

אַתָּה שׁוֹכֵב עַל הַגַּב וְהָעִיר מִתְעַרְבֶּלֶת בַּחוּץ

דוד ברבי

אני במרחקיי

כָּךְ הוּא אָמַר

וְלֹא יָסַף

עֵת נִמְצָא בַּמִּזְרָח

הָרָחוֹק

כָּךְ טָעַן אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחוֹ הַפְּרָטִי

הָאִישִׁי

שׁוֹמֵר עַל רוּחוֹ שֶׁלּוֹ  מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי

הֵיכָן שֶׁהַחֹפֶשׁ מְחֻלָּק בָּרְחוֹב

כָּךְ אָמַר

מַסְתִּיר אֶת הֲוָיָתוֹ

וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ אֶת חִידָתוֹ

וְאוּלַי מַבְטִיחַ הַבְטָחָתוֹ

בְּמִקְלַדְתּוֹ

הַמִּתְנוֹעַעַת בְּקֶצֶב חַיָּיו

כָּךְ הוּא אָמַר רַק

מִלָּה אַחַת

מְשֻׁיֶּכֶת

וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִכְתֹּב לוֹ שִׁיר

וְלָתֵת לוֹ לָלֶכֶת

אוה מורסיאנו

שלוּחת רסן

אִמָּא אָמְרָה לִי

לֹא לְדַבֵּר עַל מִין

לֹא לְדַבֵּר עַל כֶּסֶף

לֹא עַל מַחֲלוֹת

וְגַם לֹא עַל דּוֹד אַלְבֶּרְט רְפֵה הַשֵּׂכֶל.

וּבַיּוֹם שֶׁבָּאתָ,

הִנֵּה אֲנִי לְפָנֶיךָ

סוּסַת קִרְקָס

דּוֹהֶרֶת בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ

שְׁלוּחַת רֶסֶן,

לֹא מַפְסִיקָה לְדַבֵּר.

יחזקאל נפשי

בשבתי בתחנת האוטובוס הסמוכה למבשרת 

שְׁנֵי פַּרְפָּרִים קְטַנִּים מִתְעוֹפְפִים אֶל לְעֻמַּת הַקַּרְקַע.

פַּרְפָּרִים קְטַנִּים, תִּינוֹקִיִּים, מְלֵאֵי יֹפִי.

הֵם מִשְׂתָּרְגִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, נִמְזָגִים כִּבְמַעֲשֵׂה אַהֲבָה מַמָּשׁ.

אֲנִי צוֹפֶה בָּהֶם כַּמִּשְׁתַּהֶה.

אוּלַי אֵלּוּ הֵם מַלְאָכִים הַחוֹלְפִים פֹּה עַכְשָׁו, כְּדֵי שֶׁאַבְחִין!

וַהֲלֹא עַל אַדְמַת הַמִּדְרוֹן הַזּוֹ, עַל אַדְמַת הַטְּרָשִׁים הַקָּשָׁה הַזּוֹ,

הִלְּכוּ בֶּעָבָר מְלָכִים מִנִּי קֶדֶם. אֵלִים בִּדְמוּת אָדָם. 

כֵּן !

מֵהֶם אַף, הָיוּ אֱנוֹשִׁיִּים. אוּלַי אֱנוֹשִׁיִּים מְאֹד.

מֵהֶם יֵשׁ שֶׁשְּׁמָם נִשְׁכָּח וְאֵינוֹ נוֹדָע עוֹד, כִּי אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם, אָפַף הַזְּמַן.

תִּבְנִי וִיהוֹאָחָז, פְּקַחְיָה, זִמְרִי.

בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר! 

לֹא. הָאַחֲרוֹן (אִם זִכְרוֹנִי אֵינוֹ מַטְעֵנִי),

לַמַּעֲשֶׂה הָיָה אֶחָד מִמְּלָכֶיהָ הַקְּדוּמִים שֶׁל אֱדוֹם.

שֵׁמוֹת. שֵׁמוֹת רַבִּים. מִנִּי-קֶדֶם. הִרְהוּרִים מְטֻמְטָמִים. שְׁעַת עֶרֶב.

אַךְ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁנֵי הַפַּרְפָּרִים עַכְשָׁו.

שְׁנֵי הַפַּרְפָּרִים הַלְּבָנִים.

רַק הֵם עַתָּה לְעֻמָּתִי וּלְעֻמַּת הֶחָלָל. רַק הֵם בִּלְבַד.

וְהָרֶגַע הַזֶּה...

זֵכֶר אוֹתָהּ אֲהוּבָה... נְשִׁיקָתָהּ לִי ..

ישראל פינקל

ריטוּאל

תָּמִיד שָׁלֹש.

תָּמִיד יַחְדָּו בְּיוֹם שִׁשִּׁי.

תָּמִיד בְּאוֹתוֹ בֵּית קָפֶה.

תָּמִיד לְיַד אוֹתוֹ שֻׁלְחָן, מוּל הַמִּזְרָקָה.

תָּמִיד בְּעֶשֶׂר וּשְׁלֹשִים בַּבֹּקֶר, מְדַיְּקוֹת

תָּמִיד קָפֶה הָפוּךְ עִם אֶחָד סֻכְּרָזִית.

הַגְּבָרִים נָשָׂא הָרוּחַ

אוּלַי גַּם יָרְשָׁה הָאֲדָמָה

לְיַד שֻׁלְחָנָן מְרַחֲפִים חֲלוֹמוֹת

בַּחֹרֶף קוֹפְאִים

בַּקַּיִץ מִתְנַדְּפִים לָאֲוִיר הַחַם

כָּךְ מִדֵּי שָׁבוּעַ

חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

כְּבָר לֹא סוֹפְרוֹת אֶת הַשָּׁנִים.

יֶשְׁנָם פְּרָחִים

שֶׁפּוֹרְחִים רַק לַיְלָה אֶחָד

וּכְשֶׁמַּפְצִיעַ פַּס כְּחַלְחַל שֶׁל בֹּקֶר

הוּא מַעֲלֶה אוֹתָם קָרְבָּן לַשֶּׁמֶשׁ.

אֲבָל הֶעָלִים

הֵם נוֹתָרִים יְרֻקִּים וּבַשְׂרָנִיִּים עוֹד שָׁנִים הַרְבֵּה

עַד שֶׁחֹרֶף אֶחָד מְכַרְסֵם הַמֶּלַח

וּבְקַיִץ אַחֵר

רוּחַ מִדְבָּרִית נוֹשֶׁקֶת לָהֶם

נְשִׁיקַת מוֹתָם.

חן ישראל קלינמן

שבירת כּלים

הַחֲתַלְתּוּל פִּרְפֵּר, מֻטָּל בַּכְּבִישׁ.

קִפְאוֹן הַטַּלְטֵלָה וְהַחֲמִילָה הָרוֹתַחַת יַד בְּיָד,

הַגּוּף הַמִּתְפַּקֵּעַ לְמַעֲנוֹ.

חֳמָרִים לֹא נוֹעֲדוּ לִשְׂרֹד בִּתְנָאִים כָּאֵלּוּ.

אַךְ הַזְּמַן עָמַד.

וְגַם אֲנִי.

הַכְּבִישׁ, הַמְּכוֹנִיּוֹת, אֱלֹהִים,

אַכְזְרִיּוּת הָאֲנָשִׁים, הַכַּדּוּר הָאָטוּם הַזֶּה,

הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה,

הִתְפּוֹצְצוּ לְכָל הָרוּחוֹת.

אביחי קמחי

שמוּעה 

לְאַחַר שֶׁהָפַכְתִּי בַּדָּבָר, כְּלוֹמַר

לְאַחַר שֶׁהָפַכְתִּי אוֹתִי לְצַד אֶחָד

כְּלוֹמַר עַל בִּטְנִי

וְשׁוּב הָפַכְתִּי אוֹתִי לְצִדִּי הַשֵּׁנִי

כְּלוֹמַר עַל גַּבִּי

כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בַּחֲדַר הַטָּהֳרָה

הִגַּעְתִּי לִידֵי הֲבָנָה

שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה שֶׁתִּמְנַע

אֶת מוֹתִי הַוַּדַּאי

הִיא לְבַקֵּשׁ מִכֶּם, מַכָּרַי וַחֲבֵרַי

לֹא לָלֶכֶת אַחֲרֵי שְׁמוּעָה

וְלֹא לְהַגִּיעַ לַלְּוָיָה

ביום שלישי, 27 באוגוסט, כ"א באלול, יתקיים ערב נוסף של "עמדת-שיר" בהשתתפות משוררים מכתב העת והוצאת "עמדה"

הערב יתקיים בשעה 21:00, בבית הסופר, רחוב קפלן 6, תל אביב

הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים יישא דברי פתיחה

המשוררים המשתתפים: אריק א, עמוס אדלהייט, דוד ברבי, אוה מורסיאנו, יחזקאל נפשי, ישראל פינקל, חן ישראל קלינמן ואביחי קמחי

מוזיקה: דוד ברבי וסער גז

מנחה הערב: רן יגיל

כולכם/ן מוזמנים/ות בחום. הכניסה חינם

שיר של אברהם חלפי בהלחנת דוד ברבי שיבוצע בערב

האירוע בפייסבוק