טל איפרגן, חמישה שירים ושיר מולחן של דוד ברבי

טל איפרגן, חמישה שירים ושיר מולחן של דוד ברבי

אחת ההצגות הטובות בעיר    

אֲנִי פּוֹסַעַת

לְעֶבְרָהּ שֶׁל אַחַת הַהַצָּגוֹת הַטּוֹבוֹת בָּעִיר

חוֹלֶפֶת עַל פָּנָיו שֶׁל הַגַּן הַצִּבּוּרִי

עַל פָּנָיו שֶׁל אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁמַּזְכִּיר לִי

נִשְׁכָּחוֹת.

רוֹאָה אַרְמוֹן נָדִיר עָלָיו חָלַמְתִּי, בְּיַלְדוּתִי

בּוֹנָה עַצְמִי

עַל סַפְסָלִים רֵיקִים

תַּחַת פָּנָסֵי רְחוֹב הַמְּאִירִים לִי אֶת דַּרְכִּי.

מַגִּיעָה לַכְּנִיסָה שֶׁל מִבְנֵה הַתֵּאַטְרוֹן

מְטַפֶּסֶת בְּמַדְרֵגוֹת אַסְפַלְט

צִבְעָן הָאָפֹר

מַזְכִּיר לִי אֶת הַסְּתָו שֶׁבּוֹ נָפַלְתִּי כְּעָלֶה שַׁלֶּכֶת.

כָּל שֶׁרָצִיתִי בֶּאֱמֶת הָיָה לָעוּף .

צִיּוּרֵי פֶּחָם מְקַשְּׁטִים מִסְדְּרוֹנוֹת צָרִים

לָהֶם כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי.

אֲנִי עוֹלָה עַל הַבָּמָה

הִיא מַתְחִילָה, הַצָּגָה טוֹבָה

הַצָּגָתָהּ שֶׁל שַׂחְקָנִית אֲשֶׁר פּוֹסַעַת

מְטַפֶּסֶת בְּמַדְרֵגוֹת אַסְפַלְט

שֶׁצִּבְעָן הָאָפֹר מַזְכִּיר לָהּ אֶת הַסְּתָו

אֶת הַסְּתָו שֶׁבּוֹ נָפַלְתִּי כְּעָלֶה שַׁלֶּכֶת.

כָּל שֶׁרָצִיתִי בֶּאֱמֶת הָיָה לָעוּף.

בובות                                                           

כָּעֵת, נִמְצָא בִּי הָאֹמֶץ לְהַכְרִיז
אֲנִי מוֹחָה.
מוֹחָה,
שֶׁכֵּן זְמַן רַב לֹא כָּתַבְתִּי שִׁיר מְחָאָה
חָשַׁשְׁתִּי לְבַטֵּא כָּל תְּשׁוּקָה
לְמַעֲמָד טוֹב יוֹתֵר.

בְּיַלְדוּתִי, בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת
אִמִּי נָהֲגָה לִתְפֹּר לִי בֻּבּוֹת
אוֹתָן הִלְבַּשְׁתִּי בְּשִׂמְלוֹתַי הַבְּלוּיוֹת
נָהֲגָה לִסְגֹּר חַלּוֹנוֹת
וּלְצַיֵּר לִי סִבּוֹת
בִּזְכוּתָן אֲנִי כָּאן.

בְּשׁוּם אֹפֶן אֵינִי מְטִיחָה
שְׁתֵי כַּפּוֹת יָדַי הָעוֹבְדוֹת
(כְּבָר שָׁנִים הֵן עוֹבְדוֹת, עוֹד מֵאָז הַבֻּבּוֹת)
מְלֵאוֹת צַלָּקוֹת
אַךְ אֵין לִי אֶצְבַּע אַחַת מַאֲשִׁימָה.
כָּעֵת, אֲנִי רַק מוֹחָה:
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁיְּלָדִים לֹא צְרִיכִים לִרְאוֹת.

האביב מחזר אחרי, לאט

בַּחוּץ הַגֶּשֶׁם מַכֶּה בָּאֲדָמָה

וְלוֹ הַנְּטִיָּה

לַחֲדֹר אֵלַי

מִבַּעַד שִכָבוֹת הַהֲגַנָּה.

כְּמֵהָה

לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

כְּשֵׁם שֶּׁכָּמֵהַּ תִּינוֹק לַהֲנָקָה

מִזֶּה שְׁנָתַיִם שֶׁאֵינִי בּוֹכָה

שֶׁאֵינִי נוֹחָה.

וְרַק אָבִיב מֵבִין אוֹתִי.

מְחַזֵּר אַחֲרַי לְאַט

אַט, אַט

מַגִּישׁ פְּרָחִים הוּא לִי, מִבְּלִי לַחֲנֹק

אֶת גְּדוֹל הַחֹפֶשׁ הַמֻּחְלָט.

מַרְהִיב בַּעֲבוּרִי אֶת הַדְּמָמָה שֶׁבִּי גּוֹבֶרֶת

מוּל הָרוּחַ הַדַּקָּה

אֲנִי עוֹבֶרֶת

תְּקוּפוֹת שֶׁל מַעֲבָר.

צמאה  

אֵינִי מִתְבַּיֶּשֶׁת לוֹמַר לְךָ

פֶּרַח אֲנִי.

רוּחִי צְמֵאָה לְהַשְׁקָיָה

עַל בָּסִיס יוֹמִי.

אֲנִי מוּגָן.

לַשֶּׁמֶשׁ וְלַצֵּל אֲנִי צְמֵאָה

לִכְמִיהָה וּדְאָגָה.

אַל תִּבְנֶה סְבִיבִי חוֹמָה

מִפְּנֵי קוֹטְפִים אַל תִּשְׁמֹר

הַנָּח לִי לֶאֱהֹב

אָצִיף לִבְּךָ בְּאוֹר

אִם תְּטַפֵּל בִּי טוֹב.

וְאִם תֵּלֵךְ

לֹא אֶנְבֹּל מִמְּךָ.

סְתָם חָשַׁבְתִּי לִהְיוֹת

צְמֵאָה לְךָ.

אל תיקח אותי ללב            

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ

אַל תִּקַּח אוֹתִי לַלֵּב

אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּקַּח אוֹתִי לָאֹזֶן.

שֶׁתַּקְשִׁיב לִי.

מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ

שֶׁלֹּא תִּקַּח אוֹתִי לַלֵּב

רוֹצָה שֶׁתִּקַּח אוֹתִי כַּהֹגֶן

תַּפְנִים אוֹתִי.

שֶׁתֵּרֵד לְדַעְתִּי הַצְּלוּלָה

וְתַעֲשֶׂה לָהּ נָעִים.

תְּעַנֵּג אֶת הַשְּׁתִיקָה

תַּסְכִּים עִמָּהּ. וְעִמִּי.

עֲלוּלָה לְהֵעָלֵב

לְהִסְתַּכֵּן לְהִתְאַהֵב

לְהִתְעַרְבֵּב לְהִסְתּוֹבֵב.

אַל תִּקַּח אוֹתִי לַלֵּב.

טל איפרגן, ילידת 1983, חיפה. עד כה ראו אור שלושה ספרי שירה שלה: הראשון "נגיעות" שיצא בהוצאת "גוונים", השני "הגדה - אם תרצו" שיצא בהוצאה עצמית, והשלישי "הפוך בלי קצף" בהוצאת "פיוטית". ספר פרוזה ראשון משלה "לקרוא עיתון מול הרוח" יראה אור בקרוב הוצאת "עמדה".


 
חִצים
מילים: טל איפרגן
לחן: דוד ברבי
ביצוע: מלי קריאף