תשעה משוררים בבית הסופר, ערב עמדת-שיר

דרור אלימלך

הספּד מאוחר

יֵשׁ שְׂדֵרוֹת
יֵשׁ הַר
יֵשׁ צִיּוֹן
יֵשׁ גּוֹלָן
יֵשׁ בָּתֵּי דְּפוּס
יֵשׁ כְּרִיכִיּוֹת
בִּמְיֻחָד בִּדְרוֹם תֵּל-אָבִיב הַיְשָׁנָה-חֲדָשָׁה
אֲבָל אֵין יָרוֹן גּוֹלָן. אֵין.
נִגְמְרוּ הַמְּרִיבוֹת
הַהֲלָצוֹת
הַפְּרוֹבוֹקַצְיוֹת
הָרַעֲיוֹנוֹת
הַהַשְׁרָאָה
כָּל אוֹתָהּ פְּתִיחוּת חַתְרָנִית לְהַכְעִיס
כָּל אוֹתוֹ חֹפֶשׁ מֻחְלָט, קָסוּם.
אֵין יוֹתֵר יָרוֹן גּוֹלָן
וְלֹא יִהְיֶה יוֹתֵר אָדָם סוֹעֵר מַסְעִיר כָּזֶה.
אֵין יוֹתֵר יָרוֹן גּוֹלָן.
אֵין יוֹתֵר הוֹצָאַת יָרוֹן גּוֹלָן. אֵין.

שגיא אלנקוה

*

הָעִיר הַזּוֹ, שֶׁהַחֹשֶךְ אֵינוֹ מֵאִיר אוֹתָהּ לְעוֹלָם,
שֶׁהָאוֹר הַחַם וְהַשָּׁקוּף הוּא עֲלָטָה נִצְחִית שֶׁמְּכַסָּה
אוֹתָהּ.
הַגּוּף הַזֶּה הַהוֹלֵךְ, הָעִיר הַזֹּאת עַל רְחוֹבוֹתֶיהָ,
הֵם סֶרֶט נָע, הָעֵצִים בְּצַמְּרוֹתֵיהֶם הַקֻּבִּיָּתִיּוֹת,
אִישׁ מֵעוֹלָם לֹא טִפֵּס עֲלֵיהֶם מִלְּבַד פּוֹעֲלֵי הָעִירִיָּה,
וּפוֹעֲלֵי הָעִירִיָּה, נוֹלְדוּ מֵהָרְחוֹב, בָּקְעוּ מֵהָאַסְפַלְט
כְּמוֹ נַיְּדוֹת הַמִּשְׁטָרָה.
בְּרֵאשִׁית הָיוּ הָרַמְזוֹרִים, שֶׁמֵּהֶם בָּקְעוּ הָרְחוֹבוֹת,
שֶׁמִּפֶּתַח הַבִּיּוּב שֶׁלָּהֶם עָלְתָה שֶׁמֶשׁ הַשָּׁמַיְמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ
הָאֶחָד מִכְסֵה בִּיּוּב, וּכְשֶׁהִגִּיעָה לְמַעְלָה נָשַׁר מִכְסֵה הַבִּיּוּב
וְסָתַם אֶת הַחוֹר.

דוד ברבי

אחותי הגדולה

כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים מְנַסֶּה
וְלֹא מַצְלִיחַ
לֹא רוֹצֶה לִכְתֹּב
כְּבָר כָּתַבְתִּי עַל חָבֵר טוֹב וְהִפְסַקְתִּי אַחֲרֵי שָׁנָה
מְפַחֵד אֲנִי לְהַתְחִיל, לֹא רוֹצֶה לִגְזֹר אֶת הַזְּמַן

רַק עַל שֶׁאָחַזְתִּי בְּיָדֵךְ
בַּדֶּרֶךְ לְגַן הַיְּלָדִים   
הַמְּשֻׁתָּף
אֶכְתֹּב.
יוֹם הֻלֶּדֶת עוֹקֵב לָנוּ
רַק שָׁנָה מַפְרִידָה
בְּכוֹרִים לְמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה
וַאֲנִי עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי
לֶאֱחֹז בָּךְ
כְּשֶׁנָּסַעְתְּ לָעִיר הַהֲרָרִית
עֲדַיִן יַלְדָּה.
כְּבִישׁ מַפְחִיד מְפֻתָּל
אֶל מָקוֹם בּוֹ צְרִיכָה אַתְּ
לְהַשְׂכִּיל לָדַעַת
וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי
וַאֲפִלּוּ לֹא יָדַעְתִּי
עַד כַּמָּה

מזי כהן מלמד

בשיר הזה

בַּשִּׁיר הַזֶּה אֲנִי
גָּרוֹת אֲנִי
אֵין בּוֹ מָקוֹם
לְאֵין אֲנִי
כְּשֶׁתְּבַקְּרוּ בְּבֵיתִי
אִמְרוּ לַאֲהוּבִי
לְמִטָּתִי לִילָדַי
שֶׁבַּשִּׁיר הַזֶּה אֲנִי
גָּרוֹת אֲנִי
וְרַק אֲנִי
וְאֵין בּוֹ מָקוֹם
לְאֵין אֲנִי.

נטלי יצחקי

*

הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֵט וְנוֹרָה בּוֹ הַפְּתִיל?
הוֹ, כַּמָּה נָאֶה הָיָה בּוֹ הַתַּיִל.
נָתַתִּי בְּיָדְךָ צֵידָה עֲבוּר הָאִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד 
וּתְכוּנָתָהּ עֲטוּפָה בִּשְׂרִידֵי אֵבֶל וּשְׁכוֹל.
זֶה הַיּוֹם נִצְּתוּ בָּהּ חַיִּים וְהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִנְבֹּעַ.
 
אָז חָפַצְתָּ לִבְכּוֹת וּבִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת.
כָּרַעְנוּ בֶּרֶךְ כְּמוֹ בִּתְפִלָּה. בַּחוּץ הָיָה קַר.
יָשַׁבְתִּי קָרוֹב. קוֹלְךָ רָעַד וְלָחַשְׁתָּ לִי סוֹד.
לֹא יָאֶה הוּא אָדָם שֶׁיִּצְעַק אֶת אֶבְלוֹ.
רַק אָסַפְתִּי מֵעֵינֶיךָ סִימָנִים שֶׁל עֶצֶב.
אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט. הִנֵּה הַיֶּלֶד וְאָבַד בּוֹ צְחוֹקוֹ.
 
וְיָדְךָ הַמְּטַפֶּסֶת מְצַיֶּרֶת קוֹרָה  
וְחֶבֶל אָרֹךְ נֶחֱרַת בִּקְנֵה הַדְּיוֹ.
הֲבָרוֹת בָּאֲוִיר שֶׁגִבַּבְתִּי בְּלִי דַּעַת
הֵנִיעוּ כַּף יָד וְסִדְרַת אֶצְבָּעוֹת.
אַךְ קַוִּים שֶׁרָשַׁמְתָּ בְּבֶכִי רֵיקִים.
בַּצַּד הוֹתַרְתִּי אוֹתִיּוֹת מִתְחַפְּשׂוֹת לְמִלִּים.
נִשְׁאַרְתִּי. אוּלַי לֹא הַכֹּל עוֹד נִכְתַּב.
 
אַךְ הִנֵּה זֶה הָעֵט כְּבָר יָבַשׁ.
גַּם עֵינֵיךָ חָדְלוּ עוֹד לִשְׁאֹל.
עַכְשָו זוֹ אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבַד. צוֹעֶדֶת אַחֲרֵי הַיָּד.
מַחֲזִיקָה עֵט וּנְיָר.
מִשְּׂמֹאל לְיָמִין
מְצַיֶּרֶת קוֹרָה.

יֶלֶד שֶׁלִּי הָאָהוּב...
חָבֵר שֶׁלִּי הֲכִי יָקָר...
הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֵט וְנוֹרָה בּוֹ הַפְּתִיל?   
הוֹ, כַּמָּה נָאֶה הָיָה בּוֹ הַתַּיִל.

צדוק עלון

בְּרָכוֹת
 
כַּאֲשֶׁר עוֹרְכִים אַזְכָּרָה, נוֹטְלִים מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ
וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בְּרָכוֹת לְעִלּוּי נִשְׁמַת מִי שֶׁנֶּאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתֵיהֶם.

כַּלְבָּתִי נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ אֵלַי
רוֹאָה הִיא כִּי מִתְאַמֵּץ אֲנִי לָשֵׂאת עִמִּי מַשָּׂא כָּבֵד
 

וּלְנֶגֶד עֵינַי
הָאֲנָשִׁים הַשָּׁבִים מִן הַשּׁוּק,
שְׁקֵטִים וַעֲצוּבִים נוֹשְׂאִים הֵם בְּסַלֵּיהֶם "בְּרָכוֹת"
לְאַזְכָּרַת הוֹרֵיהֶם

גל קוסטוריצה

חופשה
 

יַלְדֵי סֻכָּר מִתְרוֹצְצִים אָנֶה וָאָנָה בְּמֶרְחָב חֲדַר הָאֲכִילָה
כִּרְסוֹתֵיהֶם מְרַקְּדוֹת מֵאֲחוֹרֵי חֻלְצוֹת חֻפְשָׁה סַסְגּוֹנִיּוֹת
כְּשֶׁהֵם מִתְרוֹמְמִים עַל בְּהוֹנוֹת וְגוֹרְפִים לַצַּלָּחוֹת בְּאֶצְבָּעוֹת עֲסִיסִיוֹת
הֲרָרִים-הֲרָרִים שֶׁל קַצֶּפֶת.

יַלְדֵי סֻכָּר מִתְרוֹצְצִים בְּבִגְדֵי יָם מַעְגָּלִים-מַעְגָּלִים סְבִיב גִּיגִית הַשְּׂחִיָּה
שְׁדֵּיהֶם מְקַפְּצִים מַעֲלָה-מַטָּה כְּשֶׁהֵם טוֹפְחִים עַל הַמַּיִם אוֹ רוֹקְעִים בְּגַפֵּיהֶם הָרַכִּים עַל הַמִּדְרֶכֶת שֶׁלִּפְנֵי דּוּכַן הָאַרְטִיקִים, וְאִמּוֹתֵיהֶם הָעַתִּירוֹת מַטְבִּיעוֹת בְּמִפְרְקֵיהֶם צִפָּרְנַיִם מְנַצְנְצוֹת לְרִסּוּן הַיִּפְחוֹת.

יַלְדֵי סֻכָּר עוֹצְמִים עֵינַיִם.
יַשְׁבָנֵיהֶם נִשְׁטָחִים עַל מִטּוֹת שִׁזּוּף יְרֻקּוֹת,
אִינְפוּזְיוֹת פַּחְמָן מְבַעְבְּעוֹת לְפִיּוֹתֵיהֶם,
וּבְדִמְיוֹנָם חוֹתְרִים אֵיבְרֵיהֶם כִּבְדֵי בָּצֵק אֶת הָאֲוִיר
בֵּין יוֹנֵי-מַתֶּכֶת
אֵל עֵבֶר חוֹפֵי מֶלַח
פְּצוּרִים.

חיים שטנגר

תא

אֵין חַלּוֹן
וְאֵין סֶכֶר
אֵין מִי יַעֲצֹר
הַקֹּר מִלַּחֲדֹר.
יֵשׁ דֶּלֶת בַּרְזֶל
יֵשׁ סוֹרֵג וּבְרִיחַ
יֵשׁ סְפִירָה בְּעִתָּהּ
יֵשׁ תִּחוּם לִזְכֻיּוֹת.
אֵין שְׂרוֹכֵי מִנְעָל
אֵין מַגֶּבֶת יוֹדַעַת אֹרֶךְ
אֵין חֲגוֹרָה בַּמִּכְנָס
אֵין מִינֵי פִּנּוּקִים.
יֵשׁ זְמַן בְּלִי חֶשְׁבּוֹן
יֵשׁ מַיִם בְּשֶׁפַע
יֵשׁ שָׁלֹש אֲרוּחוֹת
יֵשׁ בְּשַׁבָּת מַעֲדָן.

רוחה שפירא

השיר הוא רק תירוץ

הַשִּׁיר הוּא רַק תֵּרוּץ לָרוּץ בְּמַסְלוּל רַב נְתִיבִים.
הִיא רוֹצָה לְהַאֲמִין שֶׁהִיא יְכוֹלָה אֲבָל הִיא לֹא.
הָרַף שֶׁהִיא מַצִּיבָה גָּבוֹהַּ מִדַּי
וְהִיא מַכְשִׁילָה אֶת עַצְמָהּ בְּעֶצֶם הַהַגְדָּרָה:
יוֹתֵר גָּבוֹהַּ, יוֹתֵר רָחוֹק, עָמוֹק יוֹתֵר -

רַק הַמּוּסִיקָה יְכוֹלָה. הִיא לוֹקַחַת אוֹתִי
עִם הַקּוֹלוֹת הַגְּבוֹהִים, מֵעַל שַׁבְשֶׁבֶת הָרוּחַ
וְעַנְנוּת סְמִיכָה שֶׁל עֶצֶב.
הַמּוּסִיקָה תְּפִלָּה. מַקְשִׁיבָה לְעַצְמָהּ.
מְתוֹפֶפֶת אֶת קֶצֶב נְשִׁימָתָהּ.
 

תְּחוּשַׁת הַבֶּטֶן שֶׁלִּי וְגוּפִי
גָּרִים בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת.

תשעת המשוררים יתארחו במסגרת "חמישי בתשע - שירה חדשה", "עמדת-שיר" בבית הסופר, קפלן 6, תל אביב.
יום חמישי, י"ב בתמוז, 20.6.2013, בשעה 21:00  
מנחה: רן יגיל
הכניסה חופשית, הנכם/ן מוזמנים/ות