רן יגיל

אריק א, מטאפיזיקה של השירה, ספר חדש

28/04/13   |   1 תגובות
 

אריק א. הוא משורר מקורי מאוד הפועל כבר שנים, אך לא זכה להכרה מספקת מצד הממסד הספרותי. כעת הוא הוציא ספרון בפורמט של פנקס, כלומר הספר אינו נפתח משמאל לימין אלא מלמטה כלפי מעלה. הספר נקרא "מטאפיזיקה של השירה" והוא ספר ארס-פואטי, שירה הבוחנת את השירה.

 

ארס-פואטיקה היא פח יָקוֹש בשירה, תחום מאוד ספציפי של שחייה באגו של המשורר ובעיסוק תמידי נרקיסי בבת-השיר. בקלות אפשר להשתבּלל לתוך הבנאליה ולחזור על דברים שכבר נאמרו. אבל לא אריק א. הוא מצליח לכתוב שירה ארס-פואטית שתצא מן השירה אל הקיום ואל העולם; להסביר לעצמו את השירה, מבחינתו, זה ללמוד איך ולמה לחיות ובאיזה הקשר.

 

לכן הספר הוא כמעין פנקס, כל כמה שורות שתקרא כל יום, או כל מספר שעות, הן מעין אִזכּור, לעצמו ולקורא, מה לעשות ואיך לחיות כאדם בתוך העולם הזה. המטאפיזקיה של אריק חוזרת אל תוך הפיזיקה, אל הגופני.

 

בסוף הספר תמצא את כל השיר הארוך הזה שפורק ליחידות קטנות של שורות בסדר אלף-ביתי מתפזר, אסוציאטיבי, מתפורר - כמגבש אחד. להזכירך מה הפקת על חייך, מחייך, בחייך, כמו בשיטת הפאזל - פירוק והרכבה.

 

בראש הספר אריק א. קובע מעין מוטו עצמי האומר "השירה היא של אף אחד", ואני אומר, יוצא אפוא שהיא של כולנו.

 



אריק א.


קטעים מתוך "מטאפיזיקה של השירה"

עשרה פרגמנטים עוקבים


 

אָלֶף

 

שִׁירָה הִיא בּוֹמְבָּה אָטוֹמִיקָה

בְּבֹקֶר אֶחָד

בְּשֶׁמֶשׁ בֵּינְלְאוּמִית

הָאַחַת שֶׁעוֹלָה

שֶׁיּוֹרֶדֶת בְּחוֹף יַמְתִּיכוֹנִי

 

בֵּית

 

הִיא אַהֲבָה שֶׁמִּתְפּוֹצֶצֶת

שֶׁנִּשְׁבֶּרֶת בְּלִי רְסִיסִים

הִיא בְּעַצְמָהּ הָרְסִיס

 

גִּימֶל

 

שִׁירָה הִיא שׁוּרָה

בְּשָׂדֶה אַקְרָאִי

שׁוּרָה פֶּרֶא

בֵּין שׁוּרוֹת בַּגָּלִיל

 

דָּלֶת

 

הִיא אוֹתוֹת

לִרְאוֹתָם הֲבָרוֹת בִּלְבַד

הָבָה גִּילָה שֶׁל אוֹתִיּוֹת

מְנֻתָּקוֹתִיּוֹת

 

הֵא

 

שׁוּרוֹת שֶׁל דִּבּוּר

בִּשְׂדֵה חִטִּין שֶׁל בֵּרוּר

חִדָּתִיְחִידָאִי

 

וָו

 

רִיס הָרוֹעֵד

הִיא כַּדּוּרִים חַיִּים

הִיא כַּדּוּרֵי שֵׁנָה

שֶׁנּוֹטְלִים בְּלִי הַכָּרָה

 

וָו נוֹסָף

 

הִיא חַסְרַת הַהַכָּרָה כְּשֶׁיְּשֵׁנִים

אֵלּוּ הַשּׁוֹנִים

הִיא הָאֲנִי

 

זַיִן

 

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה

אֲנִי מְשׁוֹרֵר כְּשֶׁאֲנִי מֵת

מָט

לִ(נְ)קֹם

 

חֵית

 

הַשִּׁירָה הִיא כָּתוּב לֹא מְדֻבָּר

שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט

בַּחֲלָלִית הַמְּצִיאֻיּוֹת אוֹמֵגָה

שָׁלשׁ שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת

בְּמַחֲשַׁכֵּי מַחֲשָׁבוֹת

 

טֵית

 

שָׁבוֹת שׁוֹטֵט/תֶת וֹת

בְּמַעֲבֶה שֶׁנִּגְמָר מִיָּד

בְּעוֹר עֲצָמוֹת

בְּגַן הָעַצְמָאוּת

 

יוֹד

 

מוֹט דֶּגֶל שִׂמְחַת תּוֹרַת אַהֲבָה

הַמִּסְתַּחְרֶרֶת בִּשְׂפָתַיִם הַמִּסְתּוֹר

בַּשָּׂדֶה הַקּוֹסְמִי שֶׁל שׁוּרוֹת

הַהֲבָרוֹת שֶׁלֹּא מִתְחַבְּרוֹת

 






עטיפת הספר בהוצאת עמדה/כרמל
עיצוב העטיפה: יעל בר-דיין
 



 

עשרה פרגמנטים פזורים

 

 

אָלֶף

 

שִׁירָה הִיא יֶלֶד בֶּן חָמֵשׁ

עוֹטֶה מַסֵּכָה מַפְחִידָה בַּגַּן

וְעוֹשֶׂה

בּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ

 

עַיִן

 

כֵּן שִׁירָה הִיא הַמְצָאָה הִיא

הִתְפָּרְצוּתאַהֲבָה

בְּכוֹס מַיִם

צְלוּלִים

יְצָרִים מִתְפַּתְּלִים

30 שָׁנָה וְעוֹד

רֶגַע הָאֶחָד מְבַעְבֵּעַ

 

צָדִי

 

לִפְעָמִים כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לְטַיֵּל בַּשְּׂדֵרָה בֵּין גּוּפִים הָעֲרֻמִּים

הִיא כְּבָר

מִדַּי

 

קוֹף

 

כְּשֶׁ

הוֹלְכִים לִישׁוֹן הַשִּׁירָה פּוֹרַחַת עַל הָעֵצִים

הִיא פֶּרַח שֶׁקּוֹטְפִים

כְּשֶׁחוֹרְצִים

לִישׁוֹןאוֹןלָשׁוֹן

 

הֵא

 

דְּעוּ רַק זֹאת

כְּשֶׁפָּשַׁטְתִי

בְּגָדִימִלִּים חֲדָשִׁים

נִשְׁאַרְתִּי

גּוּף פְּלוּס

לְבַד בַּחֶדֶר

 

תָּו

 

הִיא הַיְחִידָה

אָזְלוּ מְשָׁלִים

הַכַּבִּירָה שֶׁמְּנַצַּחַת זְמַן

בְּנוֹק-אָאוּט

כִּי הִיא מִשְׁתַּנָּה כָּל הַזְּמַן

גַּם לֹא מִשְׁתַּנָּה בִּכְלָל

 

עַיִן

 

שִׁירָה הִיא סַךְ כָּל הַדִּבּוּר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר

כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אוֹתָךְ

 

אָלֶף בֵּית

 

הַמֵּטָפִיזִיקָה שֶׁל הַשִּׁירָה הִיא פְּעֻלָּה

 

גִּימֶל דָּלֶת

 

הַפּוֹעֶלֶת מוּסָרִית

שֶׁל בַּרְבָּרִים הָעוֹלִים עַל הַגִּבְעָה

 

אָלֶף בֵּית

 

וְעוֹשִׂים

בּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ

לְכָל מִי שֶׁאָדָם שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּן
אָדָם

  • ארכיון