רן יגיל

נילי דגן, שירים מתוך ספר חדש

22/04/13   |   10 תגובות

נילי דגן, חמישה שירים מתוך ספר חדש:

לא מתקרבת לתחנה המרכזית



יש עתיד

 

כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים שֶׁהֵקִיץ הַקֵּץ.

הָעוֹלָם סוֹפָנִי

וְעוֹלָם חָדָשׁ נוֹלַד

לָבוּשׁ בְּגִ'ינְס וְחֻלְצַת טִי מֻדְפֶּסֶת

כָּתוּב עָלֶיהָ: "יֵשׁ עָתִיד".

 

הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק שֶׁל הַשָּׁכֵן,

הַמִּשְׁפָּחָה הַחֲדָשָׁה

הַמְּצַפָּה לְךָ.

 

חַיִּים גְּנוּבִים

שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים פַּעַם לְמִישֶׁהוּ אַחֵר.

 

 

לנו זה לא יקרה

 

וְחוּץ מִזֶּה, נוֹתְרָה הַשְּׁאֵלָה

מַה יִּהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי.

אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים

"לָנוּ זֶה לֹא יִקְרֶה"

וְגַל פּוֹרֵץ דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת

נוֹשֵׂא אוֹתָם

אִתּוֹ.

 

אֲחֵרִים נֶאֱחָזִים בְּצַמְּרוֹת עֵצִים

רַק הַטַּבָּעוֹת בְּגֶזַע הָעֵץ

מְעִידוֹת עַל חֲלֹף הַזְּמַן.

 

אֲסוֹנוֹת מְצֻלָּמִים מִתְרַבִּים

כְּמוֹ אַרְנָבוֹת לְלֹא אָזְנַיִם.

 

כְּדַאי שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ אֶזְרָחוּת נוֹסֶפֶת

חֶשְׁבּוֹן בַּנְק בְּאֶרֶץ זָרָה

לַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי

 

 

לא מתקרבת לתחנה המרכזית

 

לֹא מִתְקָרֶבֶת לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.

כֻּלָּם הוֹלְכִים וְשָׁבִים

שָׁבִים וְהוֹלְכִים.

אֵין לָדַעַת לְאָן לָלֶכֶת.

 

הַשְּׁלָטִים בְּשָׂפָה אַפְרִיקָאִית

מוּסִיקָה מֵהַיַּבֶּשֶׁת הַשְּׁחֹרָה מְנַשֶּׁבֶת בֵּין

בָּתֵּי הַקָּפֶה וּמִתְעַרְבֶּבֶת בְּקֶצֶף הַבִּירָה.

 

 

בְּבֵית הָאָבוֹת מַאֲכִיל כִּידָן מֵאֶרִיתְרֵאָה                                                        

אֶת אַבָּא.

עֵינָיו הַחַמּוֹת נוֹסְכוֹת רוּם זָהוּב עַל יְמֵי הַדֶּמֶנְצְיָה.

מְפַטֵּם אֶת מִקְטֶרֶת הָעֵץ בְּ"קֶפְּטֶן בְּלֶק"

וּמַגִּישׁ לוֹ לִמְצִיצָה.

 

אַבָּא נִשְׁעָן עַל כְּתֵפוֹ בְּבִטְחָה

פּוֹסֵעַ בְּצַעֲדֵי הֲלִיכוֹן אֶל מִרְפֶּסֶת הָעִשּׁוּן

נוֹשֵׁף אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.

 

       

אֶתְמוֹל נֶעֱלַם שׁוּב.

אֵין לָדַעַת אִם יָשׁוּב.

 

אַבָּא מְדַדֶּה מֵהַחֶדֶר לַמִּרְפֶּסֶת

מֵהַמִּרְפֶּסֶת לַחֶדֶר

כְּמוֹ צִפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל עֵץ בְּרוּחַ חֲזָקָה

מְנִיעָה רֹאשָׁהּ מַעְלָה וּמַטָּה.

 

כֻּלָּם הוֹלְכִים וְשָׁבִים

שָׁבִים וְהוֹלְכִים.

 

אֵין לָדַעַת לְאָן לָלֶכֶת.

 






עטיפת הספר בהוצאת "אבן חושן"


מודה אני

 

"קַמְתָּ לְהִתְפַּלֵּל"?

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת

"מוֹדֶה אֲנִי"

אַתָּה מֵשִׁיב בְּחִיּוּךְ,

"זוֹ הָרֶגֶל שֶׁהִקְדִּימָה לְהָקִיץ".

 

אֲנַחְנוּ לוֹגְמִים כָּל אֶחָד

מֵהַקָּפֶה שֶׁלּוֹ

סוֹבְבִים כָּל אֶחָד

בְּמַעְגְּלֵי מַחְשַׁבְתּוֹ

אַתָּה בְּשֶׁלְּךָ, אֲנִי בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁלִּי

וְאַף עַל פִּי כֵן

כְּבָר מַשִּׁיקִים הַמַּעְגָּלִים קַלּוֹת זֶה בַּזֶה.

 

מֵעֵבֶר לַקִּיר יוֹשְׁבִים הַשְּׁכֵנִים "שִׁבְעָה".

אֵין בִּטָּחוֹן. בִּכְלוּם.

לִנְשֹׁם עוֹד נְשִׁימָה.

לֶאֱכֹל עוֹד אֲרוּחָה.

בְּכָל רֶגַע, הָרֶגַע הַבָּא.

 

"כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ אוֹתִי

אֶהְיֶה כָּאן."

 

 

על החוף

 

אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת עַל הַחוֹף

 

לְהֵרָאוֹת רְגוּעִים לְגַמְרֵי,

 

אַךְ לִבָּם דּוֹהֵר בֶּחָזֶה בִּמְהִירוּת שֶׁל סַרְטָנִים

 

שֶׁהִתְמוֹטְטָה מְחִלָּתָם.

 

 

לִרְגָעִים, בִּנְקֻדָּה בָּהּ נֶעֱלַם הַזְּמַן

 

מַשְׁחִיר הָעוֹלָם לְנֶגֶד עֵינַי.

 

 

גּוֹרָל יָּדוּעַ מֵרֹאשׁ מַסְדִּיר

 

אֶת הַנְּשִׁימוֹת.

 

 

 

 

 

 

  • ארכיון