רן יגיל

גל קוסטוריצה, שני שירים ומקטע לכבוד השנה החדשה

31/12/12   |   13 תגובות
 

שני שירים ומקטע לכבוד השנה החדשה

 

 

גל קוּסטוּריצה



 

שְׁמוֹנֶה דַּקּוֹת לַחֲצוֹת

 

בֵּין הַמִּטְבָּח לַסָּלוֹן

זְמַנֵּנוּ תָּלוּי עַל סִפְרִיָּה אֲדֻמָּה

מְשֻׁקָּע בְּרָבְדֵי אָבָק

שֶׁל יְמֵי אַפְּרִיל אַחֲרוֹנִים.

שְׁמוֹנֶה דַּקּוֹת לַחֲצוֹת

מוֹרִים מְחוֹגָיו, וְאֵין יוֹדֵעַ

אִם יוֹם, אִם לַיְלָה.

 

זְמַנֵּנוּ תָּלוּי בֵּין הַמִּטְבָּח לַסָּלוֹן

וְאַתָּה לְצִדּוֹ מִתְפַּשֵּׁט מִן הַחוֹל.

קוּרֵי מְרוֹרוֹת נִשְׁטָפִים בְּקִלּוּחַ מַיִם

וְהַבְטָחוֹת רֵיחָנִיּוֹת חוֹמְקוֹת מִבַּעַד

לַדֶּלֶת, חֶצְיָהּ-מוּגֶפֶת,

פּוֹרְשִׂים הֲפוּגָה עַל סִפְרִיָּה

סְטוּרַת סוּפוֹת אַפְּרִיל.

 

כְּשֶׁתֵּצֵא נָכוֹן

אֲרַסֵּן אֶת רַעְווֹנוֹתַי לְפָנֶיךָ.

נַשִּׁיק תִּקְווֹתֵינוּ כְּמִדֵּי עֶרֶב

וּזְמַנֵּנוּ, שֶׁרַק שְׁעוֹתָיו חוֹלְפוֹת,

יַעֲמֹד מִן הַצַּד תָּלוּי

שְׁמוֹנֶה דַּקּוֹת לַחֲצוֹת -

יוֹם אוֹ לַיְלָה.


 

 

סִילְבֶסְטֶר

 

אָדֹם סְפוּג מָטָר שֶׁל

כִּמְעַט-יָנוּאָר

בְּתַעְתּוּעֵי רַמְזוֹרִים עַל

כְּבִישׁ הַגִּישָׁה.

תִּפְאֶרֶת הָרְחוֹב - נַהֲמַת עֶרֶשׂ שֶׁל

צַמְּרוֹת עֵצִים לֶחָתוּל הַמְּקַבֵּץ מָנוֹעַ

לְלַיְלָה

וּתְרִיסֵי עִיר שֶׁהֻחְשְׁכוּ

מִפְּנֵי מְחוֹגֵי זְמַן

הַפּוֹסְעִים אֶל עִדָּן

נוֹסָף.

דְּמָמָה מְשַׂרְטֶטֶת מִתְאָר דַּק שֶׁל סָפֵק

וּמִמַּעַל - 

שִׁירַת מַקְהֵלָה

וְקִרְקוּשׁ כְּנָפַיִם שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה

הַמִּסְתַּנֶּנֶת

פְּנִימָה.

 






ׁגל קוסטוריצה, צילום: י. קופיבקר

 

 


 

1 בינואר, רטרוספקטיבה

 

יש שני לבקנים שדומים זה לזה. אני מכירה אחד, מנגן בתופים מקצבים של ג'ז לטיני. שמענו אותו במרתף בחיפה כשחגגנו את השנה החדשה 2009 או 2010.

 

למרגלות הגנים הבהאיים התעטפתי בשכמיית כבשים אפרפרה, מתנה ממוסקבה. השקתי לחיינו קברנה זול במחיר מופקע, מנותקת מזמן, מאופנה, שיכורה בשרשור האורות הצבעוניים המשתלשלים רפויים מעץ לעץ.

 

התעוררנו מוקדם אל הים. נקי מקצף עד קו רקיע הוא היה טפט הבוקר מהקומה השתים-עשרה. אהבת אותו, צילמת אותי - פרונט-קיק, סייד-קיק - אגרופי קמוצים למצלמת הנייד, רצה בדרך הים בגוזיית נערות, מבריאה ברוח 1 בינואר.

 

יש שני לבקנים שדומים זה לזה, אמרתי לך במרתף כששמענו את הלהקה מנגנת ג'ז לטיני. המתופף היה הלב, הזמר - לעתים על המרכז להבין שהוא שוליים. שתינו תה ויסוצקי עם רום מקומי ובייגלה אוסם, ובמונית יחידה שחלפה שם הגענו בחצות לקומה השתים-עשרה.

 

לחיפה לא חזרנו מאז. סידרנו אלבום, תמונות - שכמיית כבשים, סייד-קיק וגוזייה - אורך-רוחב - ושערך, כהה מהריצה בדרך הים, מתנופף ארוך מתמיד ברוח 1 בינואר 2009. או 2010.








צילום: י' קופיבקר

 

 


 

השירים לקוחים מתוך הקובץ "מהגרת". קובץ השירים עוסק בזהות נשית כפונקציה של מקום. המהלך המרכזי ששזור לאורכו הוא ריסוק הזהות הנשית בגלל תנועת הגירה גיאוגרפית, פיזית ורגשית, וחיפוש הדרך לבנותה מחדש באופן שאינו תלוי מקום ואינו מבכה לא את חלוף הזמן ולא את תחושת התלישות הלא-נמנעת. אווירת הכרך - שהיא תפאורת הקובץ - ממשיכה במידה רבה את הנושא המרכזי שכמה מהיבטיו טופלו בספר הסיפורים הקצרים "שותפות מותנית" ("עמדה-דגש", 2011). כתב היד זכה לציון לשבח של ועדת השיפוט לפרס מילין למשורר בתחילת דרכו (2011/12). ב-2013 יראה אור "מהגרת" בהוצאת "עמדה".

  • ארכיון