וולאס סטיבנס, שלושה שירים, תרגום: עמוס אדלהייט

וולאס סטיבנס

שלושה שירים

תרגום: עמוס אדלהייט

חלק 4 מתוך תמציות של פניות לאקדמיה לרעיונות יפים

בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן בְּאַפְּרִיל, יוֹם מְטֻשְׁטָשׁ,

הוּא הִסְתַּקְרֵן בַּאֲשֶׁר לְגִבְעוֹת הַחֹרֶף

וְהִתְפַּלֵּא בַּאֲשֶׁר לַחֹרֶף בָּאֲגַם.

הָיָה קַר מֵאָז דֶּצֶמְבֶּר. שֶׁלֶג יָרַד בַּהַתְחָלָה,

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמֵאָז וְעַד אַפְּרִיל רָבַץ

עַל כָּל דָּבָר. עַכְשָׁו הוּא נָמֵס, מוֹתִיר

עֵשֶׂב אָפֹר כְּמוֹ מִטַּת קַשׁ מְחוּצָה;

וְטִנֹּפֶת. הָרוּחַ נָשַׁב בַּמָּקוֹם הַשּׁוֹמֵם.

רוּחַ הַחֹרֶף נָשַׁב בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם -

הָיָה הַהֶבְדֵּל הַזֶּה בֵּין הַמָּקוֹם לִסְתָם מָקוֹם,     

הַהֶבְדֵּל בֵּין עַצְמוֹ לְשׁוּם אָדָם,

שׁוּם אָדָם שֶׁשָּׁמַע רוּחַ בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם.

הָיָה זְמַן לִהְיוֹת שׁוּב עַצְמוֹ, לִרְאוֹת

הַאִם הַמָּקוֹם, לַמְרוֹת שׁוֹמְמוּתוֹ, הָיָה עֲדַיִן

בִּטְוַח הַהֶבְדֵּל. הוּא הִסְתַּקְרֵן

הַאִם הַמַּיִם הָיוּ שְׁחֹרִים וְנִמְתָּחִים

אוֹ שֶׁקֶּרַח עֲדַיִן מְכַסֶּה אֶת הָאֲגַם. הָיָה עֲדַיִן

שֶׁלֶג מִתַּחַת לָעֵצִים וְעַל הַסְּלָעִים הַצְּפוֹנִיִּים,

הַסְּלָעִים הַמֵּתִים לֹא הַיְּרֻקִּים וְהַחַיִּים. אִם רַק

כְּשֶׁהוּא הִבִּיט, הַמַּיִם זָרְמוּ בָּאֲוִיר אוֹ הִלְבִּינוּ

בִּקְצֵה הַקֶּרַח, הָאַבְּסְטְרַקְצְיָה הָיְתָה

נִשְׁבֶּרֶת וְהַחֹרֶף הָיָה מִתְנַפֵּץ וְנִגְמָר,

וְהַלִּהְיוֹת הָיָה שׁוּב לִהְיוֹת הוּא עַצְמוֹ,

לִהְיוֹת, לִרְאוֹת וְלָחוּשׁ וְעַצְמוֹ,

מַיִם שְׁחֹרִים מִתְנַפְּצִים אֶל הַמְּצִיאוּת.

המיטה של ג'ון זלר הזקן

הַמִּבְנֶה הַזֶּה שֶׁל מַחְשָׁבוֹת, רוּחוֹת הָרְפָאִים הָאֵלֶּה שֶׁל רִצְפֵי 

הַשֵּׂכֶל, מִסְתַּיְּמִים רַק בְּאָסוֹן. מִכָּאן נוֹבֵעַ,

מְשׁוֹרֵר מִקְרִי, שֶׁלְּהוֹסִיף אֶת אִי-הַסֵּדֶר שֶׁלְּךָ אֶל הָאָסוֹן

מוֹסִיף לְזֶה. קַל לִשְׁאֹף לְמִבְנֶה אַחֵר

שֶׁל מַחְשָׁבוֹת וְלוֹמַר כָּרָגִיל שֶׁחַיָּב לִהְיוֹת

רֶצֶף רְפָאִים אַחֵר, שֶׁבְּוַדַּאי יַהֲפֹךְ לִרְצָפִים

זוֹהֲרִים, שֶׁנֶּחְשְׁבוּ בֵּין הַסְּפִירוֹת בַּפִּסְגָּה הַקְּדוּמָה שֶׁל הַלַּיְלָה:

זֶה טִבְעָן שֶׁל שְׁאִיפוֹת, כְּאִלּוּ שֶׁסַּבָּא שֶׁל מִישֶׁהוּ שׁוֹכֵן

בְּלִבּוֹ וְשׁוֹאֵף כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד שָׁאַף, לֹא מְסֻגָּל

לִישֹׁן בַּמִּטָּה הַזֹּאת בִּגְלַל אִי-הַסֵּדֶר שֶׁלָּהּ, דִּבּוּר עַל רִצְפֵי

רְפָאִים שֶׁיִּהְיוּ שֵׁנָה וְהַיי-הוֹפּ הֲטָלַת גּוֹרָל, כָּךְ שֶׁ

הוּא יוּכַל לְאַט לִשְׁכֹּחַ. יוֹתֵר קָשֶׁה לַחְמֹק

מֵהַהֶרְגֵּל הַזֶּה לִשְׁאֹף וּלְקַבֵּל אֶת הַמִּבְנֶה

שֶׁל הַדְּבָרִים בְּתוֹר מִבְנֵה הַמַּחְשָׁבוֹת. הָיָה זֶה מִבְנֵה

הַדְּבָרִים לְפָחוֹת שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ מַחְשָׁבָה בַּפִּסְגָּה הַקְּדוּמָה שֶׁל הַלַּיְלָה.

ציפורים יבשות מתנופפות בעלים כחולים

(קטע 4 מתוך הטוב הטהור של תיאוריה)

זֶה אַף פַּעַם לֹא הַדָּבָר אֶלָּא הַנֹּסַח שֶׁל הַדָּבָר:

נִיחוֹחַ שֶׁל הָאִשָּׁה לֹא הִיא עַצְמָהּ,

הִיא עַצְמָהּ בַּסִּגְנוֹן שֶׁלָּהּ לֹא גּוּשׁ אָטוּם,

הַיּוֹם בַּצֶּבַע שֶׁלּוֹ לֹא זְמַן מְהַרְהֵר,

זְמַן בָּאַקְלִים שֶׁלּוֹ, הָאָדוֹן הֲכִי רִבּוֹנִי שֶׁלָּנוּ,

הָאַקְלִים בְּמִלִּים וּמִלִּים בִּצְלִילִים שֶׁל צְלִיל.

הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה הֵן הַהַסָּחוֹת

שֶׁל הֶרֶס רוּחָנִי שֶׁכֶּלֶב חוֹפֵר,

מְיַלֵּל בְּתוֹךְ מְחִלָּה לְגוּרִים לָבוֹא לִרְאוֹת,

פּוֹרֵץ הַחוּצָה, נַעֲשֶׂה גָּדוֹל, וּבָאָבָק,

נַעֲשֶׂה קָטָן, חוֹרֵט אָלֶף בֵּית זוֹעֵם,

עָף כְּמוֹ עֲטַלֵּף פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו,

עַד שֶׁכְּנָפָיו נוֹשְׂאוֹת אֶת מְכַשֵּׁפַת הַלַּיְלָה הָאֶמְצָעִית;

וַעֲדַיִן הוּא נוֹתָר אוֹתוֹ דָּבָר, חַיָּה שֶׁל אוֹר,

גְּנִיחָה בְּטוֹנִים גְּרוֹנִיִּים חֲצִי מְשֻׁמָּשִׁים

הַצֹּרֶךְ בַּיְּסוֹד שֶׁלּוֹ, הַצֹּרֶךְ הַסּוֹפִי

שֶׁל גִּישָׁה סוֹפִית לַיְּסוֹד שֶׁלּוֹ -

שֶׁל גִּישָׁה כְּמוֹ עַמּוּד בְּסֵפֶר אֶקְסְצֶנְטְרִי,

לְפֶתַע נָגוּעַ בְּהִתְלַקְּחוּת אוּנִיבֶרְסָלִית

רַק לְרֶגַע, רֶגַע שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים וּמְחַקִּים

אֶת הַסִּגְנוֹנוֹת שֶׁל עָצְמוֹת הָאוֹר.

חוברת "עמדה 26" שמתוכה לקוחים השירים