יובל גלעד, שלושה שירי מחאה בקיץ לוהט

יובל גלעד

שלושה שירי מחאה בקיץ לוהט

*

מַדָּע בּוֹדֵד כַּבּוֹרֵא                  

מְסַרְטֵן קוֹפִים טוֹב-טוֹב.

מַדָּע מַזִּיל רִיר עַל חַיֵּי נֶצַח

גַּם בִּמְחִיר רֶצַח כַּמָּה אַלְפֵי שְׂעִירִים.

מָוֶת יָכוֹל לִהְיוֹת מַתָּנָה גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים

כְּשֶׁאַתָּה קוֹף מֻכֵּ ה הֲזָיוֹת

תַּחַת אוֹר אָדֹם שֶׁל נִסּוּיִים.

הָעֵינַיִם הֲכִי עֲצוּבוֹת בַּיְּקוּם

צוֹפוֹת בְּמַדְעָנִים בַּחֲלוּקִים לְבָנִים.

גַּם אִם קוֹפֵי הַמַּעְבָּדָה יִחְיוּ אַלְפֵי שָׁנִים

לֹא יָבִינוּ אֶת הָרֹעַ.

הַקּוֹפִים לֹא יְכוֹלִים לִישֹׁן

מֵרֹב גַּעְגּוּעַ לַשָּׁמַיִם.

קוֹף פּוֹצֵעַ יָדוֹ רַק כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ

שֶׁעָשָׂה מַשֶּׁהוּ בְּעַצְמוֹ חוּץ מִצְּרָכָיו.

אֵין לַיְלָה וְיוֹם בְּמַעְבָּדָה

מוּאֶרֶת תְּמִידִית כְּמוֹ הַגֵּיהִנּוֹם. 

אֲבָל יוֹם אֶחָד הָאָפּוֹקָלִיפְּסָה עוֹד תָּבוֹא

לְטַהֵר כּוֹכָב מִמַּעֲשֵׂינוּ.

מְאוֹת פִּטְרִיּוֹת יִצְמְחוּ בְּכַמָּה שְׁנִיּוֹת

יֹפִי מוּזָר גּוֹאֵל קוֹפֵי מַעְבָּדָה.

*

מֹשֶׁה סִילְמָן הִצִּית עַצְמוֹ

לַפִּיד גּוּף בּוֹעֵר בְּשִׂיא קַיִץ

אָדִישׁ לַכְּאֵב כְּמִילְיַארְדֶר

בְּעוֹדוֹ מְצֻלָּם עַשְׂרוֹת הֶבְזֵקִים

מְאִירִים גּוּף בּוֹדֵד.

מַפְחִיד לַחְשֹׁב אֵיזֶה כַּמֻּיּוֹת כְּאֵב

יָכוֹל לָשֵׂאת גּוּף לִפְנֵי כְּנִיעָתוֹ.

מַפְחִיד לַחְשֹׁב שֶׁאֲפִלּוּ גּוּף בּוֹעֵר

יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בִּגְלַל יְפִי בְּרִיאָה

מְפַתָּה כְּאִשָּׁה.

אָדָם שָׂרוּף עַד לֵב וּכְלָיוֹת

מְלַקֵּק קַרְטִיב אַחֲרוֹן בְּחַיָּיו

מוּל צַלָּמִים מִתְנַפְּלִים כְּחַיּוֹת

עַל טֶרֶף מַבְעִית בְּהַכָּרָה.

אוֹר הוּא כְּאֵב שֶׁמֶשׁ נִשְׂרֶפֶת.

כֶּסֶף מְיַצֵּר הֲנָאָה

כְּפִי שֶׁהֶעֶדְרוֹ מְיַצֵּר כְּאֵב.

עֹנִי הוּא רָקִיעַ יָחִיד

עֲבוּר מִי שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ רֵיק

יַבֵּט לְמַעְלָה וְכָל שֶׁיִּרְאֶה

עַנְנֵי נוֹצָה חַסְרֵי סִכּוּי.

גֶּבֶר עָזוּב כִּשְׂדֵה קוֹצִים

בְּקַיִץ צִינִי כְּשֶׁדֶר חֲדָשׁוֹת.

אִלְמָלֵא הָיָה רֹב גּוּפֵנוּ מַיִם

הַכֹּל הָיָה בּוֹעֵר כָּאן מִזַּעַם.

משה סילמן. קיץ אדיש לכאב כמיליארדר

צילום: מתוך יו-טיוב

 

*

הַפָאשִׁיזְם הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁל רָמַת גַּן

חוֹלֵף בָּרְחוֹב עַל פְּנֵי קֹר גּוּפַת עוֹרֵב

כְּאִלּוּ הָיָה לִכְלוּךְ בָּשָׂר מְקֻלְקָל

וְלֹא גּוּף יָתוֹם מִנְּשָׁמָה

מִשְׁפָּחָה הִיא חַיָּה זוֹלֶלֶת

עֲרֵמוֹת סוּגֵי בָּשָׂר בַּמַּקְפִּיא

הַחַיִּים אוֹר חוֹלֵף מַהֵר כְּאוֹפַנּוֹעָן

בְּעוֹרֵב מֵת יֵשׁ יוֹתֵר יֹפִי

מֵאֲשֶׁר בִּפְנֵי אִמָּהוֹת מֵינִיקוֹת

בִּיהִירוּת כְּאִלּוּ הִמְצִיאוּ אֶת הַבְּרִיאָה

עוֹרֵב מֵת פַּעֲמוֹן קָשׁוּר לַשָּׁמַיִם

מְהַדְהֵד רְצִינוּת חַיִּים

בְּאֶמְצַע עִיר כּוֹפֶרֶת בַּכֹּל

הַמְלֶט נְסִיךְ דֶּנְמַרְק מְחֻפָּשׂ    

לְעוֹרֵב מֵת בְּאֶמְצַע קַיִץ

לָבָן כָּאוֹר לָעוֹלָם הַבָּא

קִרְקוּר עוֹרֵב צוֹרֵם

כִּקְרִיעַת חֻלְצָה בְּהַלְוָיָה

נוֹף קְבָרִים יָפֶה כְּנָשִׁים פּוֹרִיּוֹת

יַם הַמֶּלַח אוֹהֵב שֶׁקֶט שָׁחֹר

הַלַּיְלָה סָדִין מְכַסֶּה גּוּפַת עוֹרֵב

בִּרְחוֹב רַע לֵב כִּמְעִיל עוֹר

יובל גלעד. הפאשיזם המשפחתי של רמת גן
צילום:  קשת שובל