נטלי יצחקי - חמישה שירים חדשים ללא שם

נטלי יצחקי

חמישה שירים חדשים ללא שם

*

אֵלּוּ לֹא הָיוּ עִצְּבוֹנוֹתֶיךָ

אֵלּוּ הָיוּ גַּם עִצְּבוֹנוֹתַי

נָשָׂאנוּ יַחַד אֲבָנִים בְּאֵין קִצְבָּה

בְּמַעֲלֵה הָהָר עַל גַּבֵּינוּ שַׂקִּים שֶׁל חוֹל

גַּם גַּפַּי כָּאֲבוּ.

לֹא הֶאֱמַנְתָּ לִי.

הִרְגַּשְׁתִּי בְּאַחַת אֵיךְ אַתָּה מַרְפֶּה.

אָמַרְתִּי לְךָ פְּעָמִים אֵין סְפֹר שֶׁ

כְּבָר לֹא נִשְׁאָר לִי כֹּחַ בַּיָּדַיִם.

בְּבַקָּשָׁה. דַּבֵּר אֶל הַסְּלָעִים כָּמוֹנִי.

עָשִׂיתִי זֹאת לְפָנֶיךָ. בַּל תַּכֶּה

שֶׁמָּא יִהְיוּ אֵלּוּ מֵי מְרִיבָה.

אַף הָיִיתִי קוֹרַעַת בְּשִׁנַּי וְחוֹר בְּשַׂקֵּי הַחוֹל

אוֹ מַפִּילָה הָאֲבָנִים עַל הָאָרֶץ

שֶׁאוּכַל לָלֶכֶת. לְבַדִּי.

אֲנִי מַאֲשִׁימָה אוֹתְךָ

אֲבָל אַל תַּרְגִּישׁ אָשֵׁם.

אֵלּוּ לֹא הָיוּ עִצְּבוֹנוֹתֶיךָ

הָיוּ אֵלּוּ רַק עִצְּבוֹנוֹתַי.

*

עַל הָאַרְגָּז יְלָדִים בָּנוּ אַרְמוֹנוֹת.

חֶלְקָם חָפְרוּ בּוֹרוֹת.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיוּ כָּאֵלֶּה

שֶׁקָּבְרוּ רַגְלַיִם בַּבֹּץ.

הַאִם רָאִיתָ אֶת אֵלֶּה שֶׁשִּׂחֲקוּ

בְּרֶשֶׁת אֲדֻמָּה מִפְּלַסְטִיק?

יוֹדַעַת שֶׁלֹּא חָשַׁבְתָּ אֵיךְ זֶה

שֶׁמִּסְנֶנֶת מִשְׂחָק מַצְלִיחָה

לְהַפְרִיד בֵּין הָאֲבָנִים לְבֵין

הַחוֹל.

לָמָּה צָחַקְתָּ כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ 

גַּם גַּלִּים נִשְׁבָּרִים לִפְעָמִים

וּבַסּוֹף מַגִּיעִים אֶל הַחוֹף.

אֲנִי יוֹדַעַת מָה רָצִיתָ לוֹמַר לִי.

תִּרְאִי. גַּם לָךְ יֵשׁ חֲרִירִים

נַסִּי עַכְשָׁו עִם הַלֵּב

לַעֲצֹר אֶת הַסֶּלַע.

*

הַבַּיִת הַזֶּה לֹא שֶׁלִּי אֲבָל יֵשׁ כָּאן חֲתוּלִים. אָמַרְתְּ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת

חֲתוּלִים. אֶהְיֶה שְׂמֵחָה כָּל כָּךְ אִם תָּבוֹאִי לְבַקֵּר. שָׁמַעַתְּ

אֶת קוֹלִי כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ. אֲנִי לֹא טוֹב הַיּוֹם. הַיּוֹם אֲנִי לֹא טוֹב.

אַתְּ יוֹדַעַת. נָעִים לָגוּר לְבַד.

יָשַׁבְנוּ יַחַד עַל סַפָּה לֹא תוֹאֶמֶת לָאֲרוֹנוֹת.

חַסְרֵי חוּשׁ עִצּוּב הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. וְרֵיחַ שֶׁל חֲתוּלִים בָּאֲוִיר.

לֹא רָצִית שֶׁנְּדַבֵּר עַל זֶה שׁוּב. אֲבָל כָּכָה זֶה תָּמִיד.

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ. אַתְּ צוֹחֶקֶת עַל הָעֶצֶב שֶׁלִּי

וַאֲנִי מְחַיֶּכֶת וְאָז שָׂמָה אֶת רָאשִׁי בֵּין בִּרְכַּיִךְ

וּמֻתָּר לִי לִבְכּוֹת.

אָמַרְתִּי לָךְ כְּבָר. זֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלִּי. וְלֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתָם.

הֵם נִרְאוּ לִי נֶחְמָדִים. כְּשֶׁאֲנִי אֵלֵךְ הֵם בֶּטַח לֹא יָשִׂימוּ לֵב

שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל

הָיָה כָּאן קְצָת עֶצֶב.

עטיפת ספרה של נטלי יצחקי בהוצאת "עמדה"
איור הכריכה: אבי עופר

*

לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהָיִינוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמִּגְרָשׁ.

חָשַׁבְתִּי שֶׁהָיָה בֵּינֵינוּ הֶסְכֵּם לֹא לִפְגֹעַ.

נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאֵלּוּ לֹא הָיוּ מַחְשְׁבוֹתַי שֶׁעָבְרוּ אֶת הָרֶשֶׁת.

כְּשֶׁהִבְחַנְתָּ בְּקִיּוּמִי חָשַׁבְתִּי רָאִיתָ שֶׁעָמַדְתִּי עַל בְּלִימָה.

אַף עָצַמְתִּי עֵינַי יָכֹלְתִּי לָדַעַת עַל נְקַלָּה

שֶׁיָּדֶיךָ קְשׁוּרוֹת.

לָכֵן לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי כְּשֶׁזָּרַקְתָּ אֶת הַכַּדּוּר לְכִוּוּנִי.

אוּלַי זֶה אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לְהוֹדוֹת

שֶׁהָיִיתָ רִאשׁוֹן וְשָׁכַבְתָּ פָּצוּעַ.

יְלָדִים אַף פַּעַם לֹא מוֹדִים בִּפְסִילָתָם.

לִפְעָמִים גַּם אֲנִי. לֹא מַצְלִיחָה לִתְפֹּס.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִפְגֹעַ.

אֲבָל כְּשֶׁכָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי

וְאָז נָפַלְתִּי

לֹא חָזַרְתָּ לִבְדֹּק אִם אֵי פַּעַם

אֶעֱמֹד שׁוּב עַל רַגְלַי.

*

הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֵט וְנוֹרָה בּוֹ הַפְּתִיל?

הוֹ, כַּמָּה נָאֶה הָיָה בּוֹ הַתַּיִל.

נַתָתִּי בְּיָדְךָ צֵידָה עֲבוּר הָאִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד 

וּתְכוּנָתָהּ עֲטוּפָה בִּשְׂרִידֵי אֵבֶל וּשְׁכוֹל.

זֶה הַיּוֹם נִצְּתוּ בָּהּ חַיִּים וְהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִנְבֹּעַ.

אָז חָפַצְתָּ לִבְכּוֹת וּבִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת.

כָּרַעְנוּ בֶּרֶךְ כְּמוֹ בִּתְפִלָּה. בַּחוּץ הָיָה קַר.

יָשַׁבְתִּי קָרוֹב. קוֹלְךָ רָעַד וְלָחַשְׁתָּ לִי סוֹד.

לֹא יָאֶה הוּא אָדָם שֶׁיִּצְעַק אֶת אֶבְלוֹ.

רַק אָסַפְתִּי מֵעֵינֵיךָ סִימָנִים שֶׁל עֶצֶב.

אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט. הִנֵּה הַיֶּלֶד וְאָבַד בּוֹ צְחוֹקוֹ.

וְיָדְךָ הַמְּטַפֶּסֶת מְצַיֶּרֶת קוֹרָה  

וְחֶבֶל אָרֹךְ נֶחֱרַת בִּקְנֵה הַדְּיוֹ.

הֲבָרוֹת בָּאֲוִיר שֶׁגִּבַּבְתִּי בְּלִי דַּעַת

הֵנִיעוּ כַּף יָד וְסִדְרַת אֶצְבָּעוֹת.

אַךְ קַוִּים שֶׁרָשַׁמְתָּ בְּבֶכִי רֵיקִים.

בַּצַּד הוֹתַרְתִּי אוֹתִיּוֹת מִתְחַפְּשׂוֹת לְמִלִּים.

נִשְׁאַרְתִּי. אוּלַי לֹא הַכֹּל עוֹד נִכְתַּב.

אַךְ הִנֵּה זֶה הָעֵט כְּבָר יָבַשׁ.

גַּם עֵינֵיךָ חָדְלוּ עוֹד לִשְׁאֹל.

עַכְשָׁיו זוֹ אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבַד. צוֹעֶדֶת אַחֲרֵי הַיָּד.

מַחֲזִיקָה עֵט וּנְיָר.

מִשְּׂמֹאל לְיָמִין

מְצַיֶּרֶת קוֹרָה.

יֶלֶד שֶׁלִּי הָאָהוּב...

חָבֵר שֶׁלִּי הֲכִי יָקָר...

הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֵט וְנוֹרָה בּוֹ הַפְּתִיל?

הוֹ, כַּמָּה נָאֶה הָיָה בּוֹ הַתַּיִל.

לשירים נוספים של נטלי יצחקי

נטלי יצחקי, ילידת 1983, שיריה פורסמו בכתבי העת "עתון 77" ו"עמדה".