מתי נולד המשורר הלאומי? לפתרונה של חידה שנעלמה אף מביאליק עצמו. מאת: שמואל אבנרי

שמואל אבנרי

מתי נולד המשורר הלאומי?

לפתרונה של חידה שנעלמה אף מביאליק עצמו

בשאלון שמילא בחודש מרס 1933 ציין ביאליק את מועד לידתו במילים: "עשרה בטבת תרל"ג", תוך שהוא מוסיף לכך בסוגריים את המילה "בערך".[i] ה"בערך" הזה, שנכתב בידי ביאליק שנה וארבעה חודשים לפני פטירתו, מעיד שאת התאריך המדויק של מועד לידתו לא ידע המשורר עד יום מותו. כבר כשלושים שנה קודם לכן, באיגרת האוטוביוגרפית הידועה של ביאליק ליוסף קלוזנר - בלט בהיעדרו תאריך הלידה של המשורר. באחת הגרסאות המוקדמות לאיגרת זו (נוסחה ב') אמנם החל ביאליק לכתוב "נולדתי", אך לאחר המילה "בשנת" הותיר חלל עם שורה של נקודות, המבליטות את מה שנעלם ממנו.[ii]

באיזו שנה נולד המשורר וכמה ארכו אפוא ימיו? מסמך רשמי שהעתקו הגיע לידי הישר מהארכיון הממלכתי המחוזי של ז'יטומיר שבאוקראינה - חושף סוף סוף את שנת הולדתו של המשורר הלאומי, שנסתרה ממנו עצמו ומזולתו כל הימים.[iii]

חידת מועד הולדתו ליוותה כאמור את ביאליק לאורך כל ימיו, אך לא היה בכך משהו חריג במיוחד. רבים מבני זמנו ומקומו התקשו לדעת בבירור מתי נולדו, שכן בחברה המסורתית שבה גדלו (ובהיעדר תעודות) זכרו רבים את ימי ההולדת שלהם "בערך", לפי סמיכותם לפרשות השבוע ולמועדי ישראל, בעוד ששנת הולדתם ניטשטשה. דפוס רווח זה של החברה המסורתית קשה היום להבנה, אך שרידיו מהלכים עדיין במקומותינו בעדוֹת ובחוגים שונים.

פרטי ביאליק והוריו ב"ספר רישום הנולדים היהודים ושמם" לשנת 1873, הארכיון הממלכתי המחוזי בז'יטומיר

מכל מקום, דומה שחידת הולדתו לא הטרידה את ביאליק יתר על המידה, כעולה מתוך מכתבו לזלמן רייזין ב-19.11.1923: "נולדתי כמדומני בעשרה בטבת 1873, אבל אפשר שיש כאן טעות בשנה, והשנה האמיתית היא השבעים וארבע: אולם חושבני שאין הדבר חשוב".[iv]

בביוגרפיה מוקדמת על ביאליק (1903) כתב קלוזנר על המשורר "נולד בשנת תרל"ג", בלא ציון יום וחודש, כשהוא מוסיף בהערת שוליים: "שאלתי את המשורר על יום הולדתו וענה לי ש'אינו בקי במספרים'".[v] לחובר, לעומת זאת, מצביע ללא סייג על עשרה בטבת כיום הולדתו של ביאליק, אך מדגיש דווקא את היעדר הוודאות לגבי "שנת ההולדת, שהמשורר בשיחותיו ופה ושם באיגרותיו היה רואה אותה מאוחרת" יותר משנת תרל"ג.[vi]

בעקבות ערפל כרונולוגי זה עקפו חלק מהחוקרים את נושא יום הולדתו של ביאליק ופשוט לא הזכירו אותו, או שהסתפקו ברישום הכללי "נולד ב-1873". אך רוב הכותבים על ביאליק דבקו בעשרה בטבת תרל"ג כיום הולדתו, ומועד זה נקבע במאמרים, בספרים, במקראות ובגלויות מצוירות של המשורר שהופצו כבר בראשית המאה שעברה. בפועל אימץ גם ביאליק עצמו את עשרה בטבת תרל"ג (ולא תרל"ד) כיום הולדתו, ולפי מועד זה נחוגו ברוב-עם אף יובלותיו - יובל החמישים בתרפ"ג ויובל השישים בתרצ"ג - שלכבודם ובמהלכם ראו אור הוצאות חדשות של כל כתביו.

חותמת הארכיון שבז'יטומיר ואישורם של מנהל הארכיון והנוטריון בדבר אותנטיות הרישומים על אודות לידת ביאליק

בין יובל ליובל נדרש ביאליק לא אחת לשאלת יום הולדתו בעקבות פניות של כותבי ערכים אנציקלופדיים ואחרים, ובדרך כלל דבק בעשרה בטבת. יש שציין לצד היום והחודש העבריים את תרל"ג, עם או בלי 1873;[vii] אך יש שרשם "עשרה בטבת 1873" ותו לא.[viii]

אלא שכדי להוסיף קושי על קושי - עשרה בטבת 1873 אינו זהה בהכרח לעשרה בטבת תרל"ג. לפי הלוח הגרגוריאני הנוהג היום (שברוסיה החליף את הלוח היוליאני הקודם רק אחרי המהפכה הקומוניסטית, כשהוא מדלג בשנת 1918 מ-31 בינואר ל-14 בפברואר), חלו בשנת 1873 שני עשרה בטבת - אחד ב-9 בינואר ושני ב-30 בדצמבר של אותה שנה; התאריך הראשון חל בשנת תרל"ג, ואילו השני רק שנה מאוחר יותר, בתרל"ד. ברשימה קצרצרה, תחת כותרת המשנה "מתי נולד ביאליק", תלה א"א עקביא בכפל תאריכים זה את המקור לחילוקי הדעות בדבר מועד לידתו של ביאליק, וקבע (בלא כל ראָיה) שביאליק נולד בתאריך המאוחר יותר (עשרה בטבת תרל"ד, 30.12.1873).[ix] כפי שניווכח בהמשך, טעה עקביא בקביעתו.

חידת הולדתו של ביאליק מבצבצת באופן הומוריסטי גם בברכת יום הולדת, שחיבר י"ח רבניצקי שנתיים וחצי לפני מות המשורר, שנפתחת במילים: "ברכה לראש ביאליק ח"ן / בן נ"ט ויש אומרים בן ח"ן / ולכל הדעות ממני צעיר / נרו יאיר ויזהיר".[x] כידיד קרוב ביותר לביאליק היה רבניצקי שותף ל"סוד הספק"; אולם הדבר לא מנע ממנו ומאחרים להמשיך למנות את שנותיו של ביאליק החל מעשרה בטבת תרל"ג, ותאריך זה אף נחקק על קברו של המשורר כציון יום הולדתו.

שער חוברת חגיגית של "גנזים" מטבת תשל"ג, למלאות מאה שנים להולדתו של ביאליק

גם לאחר מותו של ביאליק המשיכו לחגוג את יום הולדתו כמימים ימימה, וכך הוכרזה תשל"ג - היא שנת המאה להולדת המשורר - כ"שנת ביאליק" באוניברסיטה העברית ובמוסדות אקדמיים, ספרותיים וציבוריים נוספים. שנה זו הניבה יבול עשיר במיוחד של דברי עיון ומחקר על מכלול מפעלו הספרותי של ביאליק.

אולם גם בימי הולדת פחות "עגולים" נהגו בדרך כלל כתבי עת ומוספים ספרותיים לפרסם על אודות ביאליק רשימות או מסות חדשות. כך, לדוגמה, פרסמה זיוה שמיר בגיליון "ספרות ואמנות" של מעריב מיום שישי ח' בטבת, תשנ"ג (1.1.93) את מאמרה "'אל הציפור' - שירה פוליטית", כשמעל לכותרת דבריה מתנוססת בהבלטה, לכל רוחב העמוד, השורה 120 שנה להולדת ביאליק. ברם, מקץ עשר שנים בדיוק (ח' בטבת תשס"ג) ביקרה שמיר את "הנהלת בית ביאליק החוגגת מחרתיים 130 שנה להולדת המשורר הלאומי", בה בשעה שלטענתה "רק בעוד כשנה ימלאו למשורר 130".[xi] מה קרה לספירה של שמיר בין עשור לעשור - רק לה פתרונים; אך מה שחשוב יותר להדגיש: היא לא הציגה שום ראָיה לקביעתה הנחרצת מלבד הערתה הכללית, שלפיה ביאליק "יכול היה להסס בין 1873 ל-1874 בשל אי ההתאמה בין הלוח היוליאני לגרגוריאני במעבר בין דצמבר לינואר". אולם במכתביו אין ביאליק מזכיר כלל ועיקר התחבטויות שמקורן בהחלפת הלוח, ותחת זאת ניכר שיש לו ספק בסדר גודל של שנה.

והינה מתברר שתעודה מוסמכת בת הזמן מאפשרת לנו להתיר את הספקות ולהיוודע באופן ישיר מתי אכן נולד המשורר הלאומי. המדובר ב"ספר רישום הנולדים היהודים ושמם" לשנת 1873 של הארכיון הממלכתי המחוזי של ז'יטומיר, שבתחומהּ נכלל כפר ראדי, שאותו מתמיד ביאליק לציין כמקום הולדתו. בספר נכתב במפורש שמו של הזכר "חיים" בנם של "יצחק יוסף בר יעקב משה ביאליק וזוגתו דינה פריווע" כמי שנולד ב-6 בינואר 1873 "למניין היוונים", הוא המניין היוליאני שנהג אז כאמור במרחב האימפריה הרוסית.

בן ח"ן או בן נ"ט? - ברכתו של רבניצקי

נתונים אלה נמסרים בתעודה זו בלשון העברית ובלשון הרוסית כאחת, בשני עמודים נפרדים הממוקמים בספר זה מול זה, עברי מימין ולועזי משמאל. כל אחד מעמודים אלה מחולק לשישה טורים עיקריים שנועדו לציון שם הנולד ומינו, שם הורי הנולד ופרנסתם, מקום הלידה, תאריך הלידה הלועזי והעברי ומועד המילה, זהות המוהל הפורע והמוצץ, וכן מניין הזכרים והנקבות על פי סדר רץ.

 בפועל לא הקפיד מי שרשם בספר זה על מילוי מדוקדק של המידע הנדרש. כך, לדוגמה, נעדרים התאריך העברי של לידת ביאליק ופירוט פרנסת הוריו; ובטור מקום הלידה לא כתוב שֵם מלא כלשהו, אלא מצוין סימן שמשמעותו כנ"ל - דהיינו, זהה למקום לידת קודמו של ביאליק ברישום של אותו עמוד - איווניצא.[xii] כמו כן לא ברור לגמרי אם התאריך הנקוב (6.1.1873) הוא מועד הלידה או המילה. זאת ועוד, ה-6 בינואר היוליאני אינו נופל בעשרה בטבת (כפי שנטה ביאליק לציין את יום הולדתו), אלא בי"ט של אותו חודש, וגם אם נתפוס את התאריך הרשום כיום המילה וניקח שמונה ימי מילה אחורנית נגיע ליום י"ב בטבת.

אפשרי שהרישום שלפיו נולד ביאליק ב-6.1.1873 (תשעה ימים לאחר עשרה בטבת) משקף את האמת, וביאליק לא נולד בעשרה בטבת אלא בחר לדבוק במועד זה - אם משום שנולד בסמוך לו, ואם משום שנמשך לסמליות שביציאה לאוויר העולם ביום צום זה. על דרך זו נהג, לדוגמה, ש"י עגנון שדבק בצום תשעה באב כיום הולדתו, למרות שבפועל לא נולד אלא בי"ח באב.[xiii] אך ייתכן שהרישום בספר הילודים אינו מעיד במדויק על יום הלידה, ושלמעשה יצא ביאליק לאוויר העולם כמה ימים קודם לכן, לא מן הנמנע אף בעשרה בטבת תרל"ג גופו;[xiv] שהרי מן המפורסמות, שלא תמיד הזדרזו לרשום את הנולדים במועד, ואף טקס המילה התאחר לא אחת מסיבות רפואיות.

מפה אסטרולוגית של ביאליק - מעשה ידי ידידיה חבקין

אך גם אם נותר היום המדויק של לידת ביאליק מעומעם משהו - אין ספק באשר לחודש ולשנה שהיו בטבת תרל"ג (ולא תרל"ד), שהרי לא ייתכן שבינואר 1873 נערך רישום לידה לגבי מה שעתיד להיות שנה מאוחר יותר. הרישום הרשמי יכול היה כמובן להיעשות לאחר מועד הלידה, אך לא לפניו. הוא מהווה אם כן מה שמכונה "טָרמינוּס אַד קְוֶם" - המועד האפשרי המאוחר ביותר ללידתו של ביאליק, המסיר את הספק שניקר במשורר עצמו, בבני תקופתו ובבאים אחריהם, שמא נולד שנה מאוחר יותר מהמועד שהשתרש.[xv]

שמואל אבנרי הוא חוקר ספרות ומנהל ארכיון בית ביאליק

החומר האיורי לקוח מארכיון בית ביאליק

[i] ארכיון בית ביאליק (אב"ב), "שאלון לספר הסופרים" בעריכת ירדני, אדר תרצ"ג.

[ii] ח"נ ביאליק, "קטעים אוטוביוגרפיים", כנסת, ספר שישי, תש"א, עמ' 7.

[iii] על מציאותה של תעודה זאת למדתי לראשונה מתוך הערת שוליים לחוברת הרוסית: מולדתי מכורתי, מקור עריסתי (על ז'יטומיר בחייו של ביאליק) מאת המחברים א' ניקוליבנה, א' שסטופלובה, ר' קונדרטויק (הוצאת וולין, ז'יטומיר, 1999). תודתי לדני גכטמן (נציג הג'וינט בחרקוב), שלא חסך כל מאמץ להמציא לי את העתק התעודה מהארכיון הממלכתי של ז'יטומיר (חתום בידי נוטריון), וכן לאחיו דורון גכטמן שקישר בינינו וסייע לי בתרגום.

[iv] ח"נ ביאליק, איגרות ח"נ ביאליק, ב, בעריכת פישל לחובר, דביר, תל אביב תרצ"ח, עמ' שה.

[v] יוסף קלוזנר, "חיים נחמן ביאליק - תולדותיו ויצירותיו הפיוטיות", מאסף אחיאסף לשנת תרס"ד, עמ' 434.

[vi] פישל לחובר, ביאליק חייו ויצירותיו, א, מוסד ביאליק ודביר, תל אביב תש"י, עמ' 11.

[vii] שיחתו עם ידידיה חבקין ב-19.9.1932, "בדרכי האיצטגננות", גווילי אש, ב, עמ' 170.

[viii] אב"ב, טיוטת תשובה לשאלון מטעם הג'וייש דיילי בוליטין, 14.12.1926.

[ix] א"א עקביא, "זוטות כרונולוגיות", הפועל הצעיר, 21.7.59, עמ' 22.

[x] אב"ב, ברכות ליום-הולדתו ה-59 של ביאליק (ממברכים שונים).

[xi] זיוה שמיר, "מתי נולד ביאליק", ידיעות אחרונות (תרבות ספרות ואמנות), 13.12.2002.

[xii] העיירה איווניצא (כ-30 ק"מ מדרום-מזרח לז'יטומיר) לא מועלת מעולם על ידי ביאליק כמקום לידתו, ופשר הזכרתה בתעודה אינו נהיר. ייתכן שהסימן כנ"ל (הקושר, לכאורה, את ביאליק עם איווניצא) נכתב בטעות, אגב-גררא  רשלני של רישום הזָכָר שנולד לפניו (ולפיכך אינו יכול לשמש ראָיה שביאליק נולד בעיירה זו); באותה מידה שוודאי וודאי נכתב הסימן כנ"ל בטעות, כשהוא מייחס את שם המוהל של ביאליק וקודמו ברשימה גם לנְקֵבָה הרשומה אחריהם... (ראו תצלום התעודה).  אך אולי לא מן הנמנע, שמשפחת ביאליק התארחה או השתכנה בפרק זמן מסוים באיווניצא, אלא "שבהיותו [של ביאליק] רך לימים עקרה משפחתו לראדי, לרגל עיסוקיו של אביו, וכך נטבע הכפר בזיכרונו כמקום לידתו", כפי שנוטה לשער אבנר הולצמן בביוגרפיה שחיבר: חיים נחמן ביאליק, מרכז שזר, ירושלים 2009, עמ' 32.

[xiii] ראו: דן לאור, חיי עגנון, שוקן, ירושלים ותל אביב 1998, עמ' 19.

[xiv] עשרה בטבת תרל"ג תואם לפי הלוח האזרחי (הגרגוריאני) הנוהג במקומותינו ל-9.1.1873 ולא ל-11.1.1873 כמובא אצל גצל קרסל (לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך א, ספרית פועלים, מרחביה 1965, טור 199), ושורה של חוקרים ומחברי ערכים שהלכו בעקבותיו.

[xv] גִרסה ראשונית של דבריי בנדון ראו אור בהארץ (תרבות וספרות), 5.6.2003, תחת הכותרת "לפתרון חידת מועד הולדתו של ביאליק"; ובינתיים צצים להם מעת לעת, בלא כל אסמכתאות, תאריכים מגוונים נוספים. מהם המקדימים את לידת ביאליק, ומוסיפים לו אפוא שנות חיים (שהרי על מועד פטירתו, 1934, לית מאן דפליג), ומהם המאחרים את הולדתו (עד כדי 10 שנים!) ובכך מקצרים את ימיו... יודע-תעלומות והקוצב חיים לכל חי - הוא יהיה בעזרֵנו.