נושאי המגבעת. 5 יוצרים חשובים שדרכו של פנחס שדה ניכרת בכתיבתם.

נושאי המגבעת

חמישה יוצרים טובים וחשובים שדרכו של פנחס שדה בספרות ניכרת בכתיבתם

רן יגיל

פנחס שדה ז"ל (1929-1994) כתב אחרת מן המשוררים והסופרים הישראלים בני דור הפלמ"ח ודור המדינה. הוא כתב אקזיסטנציאליזם-רליגיוזי, היה משורר דתי בנשמה, חסיד המהול בתפיסות נוצריות של מוסר וייסורים, אה, כן, הוא היה גם מאוד רומנטי, אובר-רומנטי. כלומר לפנינו משורר מאוד מובחן. מדהים שדווקא משורר חריג ומסומן זה, העמיד דורות של יוצרים יורשים שהושפעו ממנו. הנה חמישה מובהקים כאלה:

דיוקנו של פנחס שדה על מבחר משיריו בהוצאת "שוקן"

יותם ראובני (1949). הכיר אישית את שדה ועד היום רואה ב"החיים כמשל" כמעין תנ"ך פרטי. הוא סופר ומשורר וידויי בנוסח שדה ("בעד ההזיה" "פשר המעשים"), אשר הרחיב את התפיסות הדתיות המיוסרות והנוצריות של שדה לעבר הדתות האחרות, בעיקר עיסוק בשאמאניזם. כמו אצל שדה, גם אצלו, עומד היחיד המיוסר באמצע העולם ובאמצע הזמנים ומתוודה תוך חיפוש אחר פשר המעשים של האדם. ראובני אפילו הוציא בהוצאתו "נמרוד" ספר שכולו סדרת ראיונות עם פנחס שדה שהקליט, ואת חלקם פרסם, לאורך השנים.

החלק "מיסטיקה" מתוך "פשר המעשים" ליותם ראובני באתר "יקוד"

בנימין שבילי (1956). הוא אולי המשורר והסופר המושפע ביותר מפנחס שדה (ילד מעיף עפיפון, קסטוריה, הירידה מן הצלב). ספריו נוגעים בשאלת האמונה, האלוהים והאדם, בודקים את מצבו של האדם תוך שימוש בחסידות ובתורות סופיות בודהיסטיות. דמותו של ישו מרתקת את שבילי כשם שריתקה את שדה בשיריו הנודעים על אותו האיש. רוב ספריו של שבילי אף הופיעו בהוצאת "שוקן" שהייתה בעבר ביתו המו"לי של פנחס שדה.

עטיפת הספר בהוצאת "שוקן"

דויד מור (1967). עד כה הוציא ספר שירים אחד טוב מאוד: "התבוננות שקופה בחפצים כהים" (עקד). מושפע מאוד מפנחס שדה, אך יותר לירי, קריסטלי ובעל מבע דק ועדין. גם אצלו ניכרת השפעת החסידות ותורות

המזרח בשירים הקצרים. לצד פנחס שדה הושפע גם מאליעזר שטיינמן שכתב את כרכי "באר החסידות" והיה עורך, אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם.

שחר-מריו מרדכי (1975). עד כה הוציא ספר אחד "תולדות העתיד" (אבן חושן). משורר לירי-רליגיוזי מודע מאוד ומפוכח, ניכר בו שהוא בעל מלאכה טוב שיודע את תבניות השיר. עיקר ההשפעה של שדה עליו היא דתית-יהודית, תוך זיקה אל משוררים יהודים-אמוניים מהעבר שהעסיקו את שדה: כותבי מדרשים, פיוטים, תפילה ואגדות.

המשורר שחר-מריו מרדכי. צילום: מוטי קיקיון

יחזקאל נפשי (1977). אחד המשוררים המפורסמים בדור הצעירים שהופיע כאן משנות האלפיים צפונה. מאוד מושפע משטיינמן ומשדה מבחינה דתית-וידויית. כעת שוקד על רומן בכתובים "פני עצמי", מעין ביוגרפיה אישית-אמונית הדומה במעט ל"החיים כמשל" לשדה.

יחזקאל נפשי ודויד מור בפינת השיר שלי ב"מעריב"

ונחתום בשיר צִדי יחסית של פנחס שדה מתוך "אל שתי נערות נכבדות" בהוצאת "שוקן" (1977), שאני אישית מאוד אוהב וכמעט זוכר בעל פה "גשם ילדותי בשכונת שפירא, זיכרון":

"אפס מה קול הצעקה משער הדגים?/ ואחריו קול כקול מים רבּים,// ואחריו קול מחללים ומחללות, וקול המחוֹללים, וקול המחוֹללות,// וקול הכּלות הבאות עטורות חבצלות./ ואחריו קול המון הגשם.// והם אומרים: דָּבָר לי אליךָ!/ דבר לי אליךָ!/ כי למה את אהבתךָ הראשונה עזבתָ?/ רְאה שלא תיפול יותר.// כי הנה הקיר נוטֶה./ הבּט בַּמראָה, רְאה:// הראיתָ איך הקיר נוטה?/ הדקלים נשקפים בּמים.// המגרשים מוצפים, השוּק שָׁמֵם,/ השמיים -// אחים/ למה תכּו על הפחים?// אחיי הערבים, שכירי יום דלים, למה אתם יחפים/ בַּמים, תחת שמיים לבנים, בין הדקלים?".

זוכרים אותך היטב - שדה.