רן יגיל

שלושה יוצרים מלב הסדנה: שירים של גרא גינזבורג ודוד ברבי, והייבון של גיא שקד..

16/12/10   |   20 תגובות


 

גרא גינזבורג

 

*

לִוְיָתָנִים גְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לְמֵי הַנָּמֵל

לְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹמַר מִלָּה אַחַת

וְכל מִלָּה כְּגֹדֶל שֶׁל סְפִינַת הַיָּם

כָּל יוֹם אָשׁוּט עַל סְפִינָה אַחֶרֶת

יָמִים לִבְנֵי מִפְרָשׂ

אַהֲבָתִי

 

 

 

 

 

*
יָמִים חוֹלְפִים עַל פָּנֵינוּ

כְּנוּעִים לִתְנוּעוֹת הַכּוֹכָבִים

כְּצִלְלֵי עֵצִים עַל גִּבְעַת פְּרָחִים

וְלא רָאִיתִי דָּבָר לא חוֹלֵף עַל פָּנַי

מִלְּבַד פָּחַד נוֹרָא

לְאַבֵּד בְּתוּלֵי לִבִּי

 

 

 

 

*

בֹּקֶר מִסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת יָפוֹ
מַה יֵּשׁ לוֹ שָׁם

הֲרֵי יִמְצָא רַק רוּחַ

שׁוֹרֶקֶת בְּפִנַּת קָפֶה "קרדו"

מֵעַל מִרְפֶּסֶת רֵיקָה לַיָּם

 

 

 



הלוייתן של גרא הגיע. איזו מילה הוא לוחש לה?


צילום: AP

 

דוד ברבי

 

ועדת הכספים

 

 

אוּלָם אֶלִיפְּטִי,
הֵיכָל מְפוֹאָר.
כְּמוֹ עֵץ בָּנָנָה,

 חוּם יָרוֹק צָהוֹב

פֵּרוֹת לֹא בְּשֵׁלִים,
אֵין תַּכְלִית.
מְנוֹרַת שִׁבְעָה,
עַתִּיקָה כְּמוֹ היו"ר.
דֶּגֶל כָּחֹל לָבָן,
מְקֻפָּל.
שְׁנֵי מֵעְגָּלִים,
יוֹשְׁבִים.
סְמוּכִים לַשֻּׁלְחָן,
צְמוּדִים. וְלַקִּיר
גְּבָרִים וְנָשִׁים צִבְעוֹנִיִּים,
לְבוּשֵׁי  חֲלִיפוֹת.
חֲבוּשֵׁי כִּיפּוֹת,
וְיֵשׁ בִּלְעֲדֵיהֶן.
מִלּוֹת כָּבוֹד עָפוֹת,
אֲוִיר דָּחוּס יַצְנִיחֵן. 
יו"ר מְסַפֵּר בְּדִיחָה -
מוֹהֵל אוֹתָהּ. בְּדִבְרֵי תּוֹרָה
סְטֶנְדאַפִּיסְט לְעֵת מְצֹא,
מַכֶּה בִּנְחִישׁוּת עַל הַשֻּׁלְחָן,
אֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן.

 


 

מערבולת

מְטַפֵּס עַל עֵץ גָּבוֹהַּ נֶאֱחָז בָּעֲנָפִים,

רַגְלַיִם תְּלוּיוֹת בַּאֲוִיר חַם קַר חַם קַר.

מַרְגִּישׁ אֶת הָרוּחוֹת הַמִתְנַגְּשׁוֹת.

מְעַרְבֹּלֶת מִסְתַּכֶּלֶת מֵהַצַּד

חוֹוָה אוֹתִי.

עוֹד רֶגַע וַאֲרַחֵף מֵעַל הַצִּפֳּרִים,

אֶתְעַרְסֵל בְּתוֹכָהּ.

 

 

 

 

 

 

אשליה תנועתית

 

                                            

מִגְדַּל מַיִם יָשָׁן סְבַךְ עַמּוּדִים,

בְּקָצֵהוּ, כּוֹס מַיִם גְּדוֹלָה.

צֶבַע מֶלֶט, שֶׁל שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים הַמְאֻחָרוֹת,

רַק עַכְשָׁיו הִסְתַּיֵּם מִמְשָׁל צְבָאִי.

יוֹשֵׁב אֲנִי לְמַרְגְּלוֹתָיו וְהוּא

נוֹפֵל עָלַי,

עִם כָּל מִשְׁקָלוֹ הַהִיסְטוֹרִי.

עֲנָנִים לְבָנִים יְסַיְּעוּ לִיצוֹר,

יַחַד עִם רוּחַ קַלִּילָה שֶׁל אָבִיב,

אֶת הָאַשְׁלָיָה הַמִּזְדַּמֶּנֶת.

כּוֹרֵאוֹגְרַפְיָה שֶׁל אַשְׁלָיָה תְּנוּעָתִית.

 









ועדת הכספים של דוד ברבי. הם בכלל קשובים למישהו?


צילום: פלאש 90




 

 

"הייבון" הוא קטע פרוזה קצר בעל תבנית חזרתית בדרך כלל, שבסיומו שיר הייקו.

 

 

 יום הולדת ארבעים

 

מאת גיא שקד

 

זה לא היה דבר פשוט, להיות בן ארבעים בפעוטון. בעוד שכל השאר עברו "אימון לסיר", עליי עבר משבר אמצע החיים, שבו רציתי להפוך את חיי על פיהם: לא ללבוש חיתולים יותר - אלא להשתמש בשירותים.

זה לא היה פשוט, להיות בן ארבעים בכיתה ב'. כשהבנים בכיתה החלו להגדיר ילדות כ"איכס" - אני סיימתי קשר קצר ימים עם טרייסי, זוגתי, נותן לה בחזרה את הצמיד שסימל את חברותנו שהיא רכשה עבורי.

זה לא היה קל, להיות בן ארבעים בתיכון. בזמן שכולם היו בדייטים אחד עם השני- כשהבנות מתרכזות בבנים מי"ב - אני התנהגתי כפדופיל - בהיותי ביחסים עם סטייסי, בת חמש עשרה מאוד מפותחת לגילה.

זה לא היה פשוט, להיות בן ארבעים באוניברסיטה. בזמן שכולם ניסו לשפר את הסיכויים שלהם לקריירה רווחית, אני רציתי דירוג מקצועי משופר, שפירושו היה תוספת של חמישים אחוז למשכורת.

זה לא היה קל, להיות בן ארבעים בגיל ארבעים.

 

בן ארבעים שנה,

מול טלוויזיה ישנה,

שלג נערם.










מסך הטלוויזיה של גיא שקד. היכן השלג שנערם?

צילום: יח"צ

  • ארכיון