כשיצא "ישראל היום" לאור, הייתי הראשון שהזדהה עם המוטיבציות שהביאו להיווסדו. תקשורת שמאלנית, אחידה, מוטה ותל אביבית שיוועה למשהו אחר. למי שהקימו אותו הייתה ביקורת קשה ומוצדקת על כל מה שקדם להם. אבל המוצר שהם הביאו על כולנו לימד שלכל נקודה נמוכה יש נקודה נמוכה הימנה.
"ישראל היום" איננו מתיימר עוד להיות  עיתון. גם כשאני מזדהה פעמים רבות מבחינה אידיאולוגית עם מה שנכתב בו, אני נבוך מהדרך ומשתתף בצערם של עיתונאים ותיקים ורציניים שעובדים בו ונאלצים להסכים לפרסם בבוקר שלמחרת השקת קמפיין הליכוד כותרת ענקית דוגמת: "היעד: מבול פתקי מחל" . סלחו לי חברים, זאת איננה עיתונות. ואני, שיהיה ברור, לא נגד אג'נדות. אבל יש דרך. ולא זו הדרך.
עיתון שמכבד את עצמו לא מגלח את שמם של ראש הממשלה ושר האוצר ממכתבו האחרון של משה סילמן לפני ששרף את עצמו. עיתון שמכבד את עצמו ...

  זה כמה שבועות שכולנו חיים בהצגה. כולנו - העיתונות, המערכת הפוליטית והעולם כולו -  יושבים ביציע. בנימין נתניהו, בתחפושת רמבו הימין, מלהטט על הבמה. מאשר בניה, מקדם תכניות ומצהיר הצהרות שמאיימות לעקוף את מיכאל בן ארי מימין, עד כדי כך שבימין האידיאולוגי החלו להרהר באפשרות להציע מערכת בחירות פעם בשבוע שבועיים. אז רגע לפני שראש הממשלה מצליח לבלבל אותנו לגמרי, כדאי להזכר בכמה עובדות.
נתניהו יכול להכריז עד מחרתיים שירושלים היא בירתנו הבלתי מחולקת לעולמי עולמים, שנבנה היכן שנרצה ושדין ירושלים כדין ראש העין. המציאות הכואבת מלמדת שלאורך כל הקדנציה שלו מדד הביצועים הראה את ההיפך. כשסגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, היה כאן בביקור והזדעזע מההחלטה לבנות 1600 יחידות ברמת שלמה, נתניהו היה גיבור קטן מאד. אז הוא חטף פיק ברכיים, התנצל בפני ביידן ושיחרר הודעה לפיה הוא "הנחה את שר הפנים ...

השבוע פרצה שוב לחיינו פרשת הקרקעות של האלוף יואב גלנט. שורה ארוכה של כלי תקשורת בישרו כאיש אחד: הוועדה לתכנון ובניה ניקתה את גלנט.  על מה התבססו הפרסומים האלה? לא תאמינו. על כלום. "לא יכולת להיות", תטענו, "משהו בטח קרה. עיתונים וערוצי טלביזיה לא ממציאים סיפורים משום מקום". תתפלאו. הם כן. נשבע לכם. בדקתי. קראתי את כל הניירות. הכל. לא היה בזמן האחרון שום שינוי. בעצם היה שינוי אחד והוא בכלל לרעת גלנט.
בעבר, בעקבות הטיפול התקשורתי והמשפטי בפרשת הקרקעות, חויב גלנט לסגת מ- 28 דונם אדמה שאליה פלש בניגוד לחוק. אחר כך הוא נאלץ להפסיק לעשות שימוש גם בעוד כמה שטחים שאליהם פלש. על אחד מהם סלל לעצמו דרך פרטית באורך 40 מטר. על השני סללו לו חבריו עוד דרך פרטית, הפעם בת 120 מטר. בסוף הסיפור, כשכבר היה ברור שנוכח הפלישות ונוכח דיווחי השקר שלו לרשויות ונוכח הממצאים הקשים ...

(פורסם במוסף לשבת)
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, עשה בסוף השבוע שעבר סיבוב בכל ערוצי הטלביזיה. יהיר כתמיד הוא תיאר את הקדנציה הנפלאה שלו מול כל הרע שבא אחריו. ביום ראשון הוא הגיע גם לאולפן הטלביזיה של 'וואלה' ופגש שם את ינון מגל.
מגל, וזה ניכר כבר מהרגע הראשון, לא התכוון לתת לאולמרט לעשות מה שהוא רגיל לעשות במעמדים כאלה ולפזר לחלל האוויר נתונים בלי להכריח אותו לעמוד מאחריהם. כשאולמרט החל לשבח את עצמו על השקט שהשיג מבצע "עופרת יצוקה" בניהולו, קטע אותו מגל. "אבל הירי נמשך". אולמרט התעקש. "סליחה, שנתיים הוא לא נמשך". מגל לא ויתר. "אבל הירי נמשך", העיר שוב. אולמרט החל לצאת משלוותו. "לא אדוני. תבדוק, תבדוק". מגל, כך נראה, כבר בדק. "ודאי שהיה", אמר. אולמרט לא התכוון לוותר. "אחרי עופרת יצוקה שנתיים ורבע שהחמאס לא ירה ...