יום שלישי. שתיים וחצי לפנות בוקר. מיתחם 'חוצות להב' בבאר שבע. בחניון הענקי פרוש כוח בהיקף  ששנים לא נראה בנגב. 1300 שוטרים מקבלים תדריך אחרון לפני היציאה צפונה. ארבעים אוטובוסים, מאות רכבים, שופלים ומשאיות. ציר התנועה המרכזי לנגב נחסם לתנועה. שיירה אינסופית של אנשי משטרה, מינהל מקרקעי ישראל, הסיירת הירוקה ומשרד הפנים יוצאת בדרך אל הכפר הבלתי חוקי ערקיב שהקים שבט אלטורי לפני כמה שנים. מאוחר יותר, אחרי שהכוחות ידלגו על הנינג'ות שפיזרו הבדואים, יטענו האחרונים שעוצמת הכוח מלמדת על האלימות של המדינה. האמת קצת שונה. מפקד המחוז, ניצב יוחנן דנינו, שראה לאחרונה בקבוקי תבערה מתוצרת בדואית עפים אל הכביש הראשי, לא היה מוכן לקחת צ'אנס.
אחד עשר מבני אבן ושלושים וארבעה פחונים הקימו הבדואים סתם כך, בלי אישור, על קרקע המוחזקת על ידי המדינה. אחרי שנים ארוכות ומאבקים משפטיים מתישים ...

   
השבוע עברתי על כותרות העיתונים בחודשים שקדמו להתנתקות. ערימה ענקית של נייר שמוטב לו יכולנו לגרוס ולהשמיד מבלי להותיר לה זכר.
חמש שנים עברו מהיום בו השמידה מדינת ישראל חבל ארץ פורח וגירשה את תושביו ואפשר לקבוע בלי הגזמה שהתקופה הזו היתה מהמביכות בתולדות העיתונות הישראלית. מעולם לא פירסמה העיתונות במשך תקופה ארוכה כל כך סדרה אינסופית של שטויות והבלים שבינם לבין המציאות אין שום דמיון.
עשרות ידיעות בכל כלי התקשורת, כולן מפי "גורמים" ו"גורמים בכירים" ו"מקורות ביטחוניים", דיווחו על כוונות המתיישבים "לפתוח באש על חיילים". ב'מעריב' פורסמה תחזית לפיה תהפוך שא-נור, בצפון השומרון, ל"מצדה מודרנית". "קצינים בכירים" צוטטו כמי שיודעים שבישוב יתרכזו "גורמים מיליטנטיים" ש"יקיפו עצמם בחומרי נפץ, בלוני גז ...

   
 
בשבוע שעבר סיימה משפחת שליט צעדה מרשימה בניסיון לקדם את שחרורו של גלעד, בעיסקה שיותר מפעם אחת הבעתי כאן את התנגדותי לה. אלא שבלי שום קשר לעיסקה ולמחירה, היה משהו מחמם לב בנכונות של ישראלים רבים לצאת באמצע חום יולי החוצה ולהזיע עבור משהו שהכותרת שמתנוססת מעליו היא 'ערבות הדדית'. אולי דווקא בשל כך היה לי כל כך עצוב השבוע לשוחח עם אסתר פולארד. 9000 ימים מלאו השבוע לכליאתו של בעלה, יהונתן, אצל הגדולה שבידידותינו. נסו לחשוב איפה הייתם לפני 25 שנה ואיפה אתם היום. עכשיו חישבו עליו. פולארד, שמשלם מחיר כבד עבור מה שעשה למען כולנו, נשכח מהלב. ראש הממשלה לא מזכיר אותו כשהוא מדבר עם ברק אובמה וגם לא כשהוא מדבר איתנו. הוא גם לא נפגש עם רעייתו. במשך כל תקופת מאסרו ביקר אצלו שגריר ישראל רק פעם אחת. הממשלה לא מינתה שום חגי הדס שיעסוק בעניינו. רעייתו לא מקבלת תמיכה. גם לא ...

   
זה לא נעים, זה לא פופולארי אבל זו האמת ולכן צריך לומר אותה: הקמפיין שמתנהל בשבועיים האחרונים ברחובות, בכבישים, מעל דפי העיתונים ומסכי הטלביזיה, בעניינו של גלעד שליט, הוא מסע הונאה ענקי. לכאורה, כשיוצאים למסע מפרך כזה, קל מאד להגדיר את המטרה. לא מסובך להבהיר אם אנחנו צועדים כדי לתמוך במשפחת שליט או כדי לשכנע את נתניהו לשחרר את הרוצח ממלון פארק. כי אפשר לכאוב את כאבו של הסבא של גלעד ועדיין לא לרצות שאלף מחבלים ישובו לטרור בחסותנו. העניין הוא שיח"צני המצעד מבקשים לעמעם את המסרים ולעשות בהמונים שימוש לפי צרכיהם. כשהם רוצים  לגרוף כמה שיותר צועדים הם מקפידים לדבר על תמיכה בנועם ואביבה. כשהם נדרשים להתעמת עם נתניהו על מספר הרוצחים שילכו הביתה, הם מספרים לנו שעשרות אלפי הצועדים הם ההוכחה שזה מה שהעם רוצה. וזה שקר.
ביום שני שעבר נשא הרב ישראל מאיר לאו נאום מרגש ...