מכירים את הפקידים שלימדו אותם לראות את העולם רק דרך החור שבגרוש? כאלה שבחיים שלהם יש מעט מוסר וחמלה ואנושיות והרבה כללים וטבלאות וחישובים ונוסחאות וגרפים? זה אחד מהסיפורים האלה. סיפור מרגיז ומקומם.
שני אולמות הסינמטק בתל אביב היו עמוסים ביום שני בערב עד אפס מקום. מילאו אותם כמה עשרות ניצולי שואה מ"ילדי טהרן", שבאו לציין 70 שנה לעלייתם ארצה, מלווים בבני משפחה, ילדים ונכדים. חלק מבני החבורה הזו, שסובבת את גיל השמונים, טיפסו את גרם המדרגות כשהם שעונים על מקל הליכה. חלק אחר נדחפו בכסא גלגלים על ידי בן משפחה או מטפל. פגישת מחזור שכזו.
דליה גוטמן, מפיקת הסרט המרגש שהוקרן אודות מסעם המופלא, הקימה אותם רגע אחרי הפתיחה על הרגליים, כדי לאפשר לקהל הרב להכיר להם הערכה וכבוד במחיאות כפיים. בעוד עשרה חודשים ייגררו, מי מביניהם שכוח במותניו, אל בית המשפט העליון, כדי לעבור עוד משוכה ...