רגע לפני שסיים השבוע ותיק חברי הכנסת, השר לשעבר בנימין בן אליעזר, את נאומו בעניין החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הוא ביקש לספר עוד סיפור אחד קטן. "אני לא יכול לעזוב בלי הסיפור הזה. זה סיפור כואב", הסביר. "בשנת 2007 הייתי שר התשתיות הלאומיות, ואחד הבדואים, הייתה לו שם בעיה עם בת חולה, חולה קשה. חשמל לא היה. נתתי הוראה ללכת ולהציב עמוד חשמל ליד הבית. ההוראה הזאת לא בוצעה. נאמר לי שאני עובר על החוק. כתבתי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה מזוז. הסברתי לו בדיוק מה הבעיה. אמרתי: 'לא ייתכן. הילדה הזאת, אם יפסיקו את הגנרטור לשנייה, היא תמות'. הוא אמר לי 'פואד, אתה צודק. צריך לקחת אולי גנרטורים אחרים, אבל אי-אפשר לשים שם עמוד חשמל בניגוד להוראות'. לא שמנו עמוד חשמל. הילדה מתה. תודה רבה לכם". זה היה כתב אישום חריף. פואד סיים וירד מהדוכן. "אתם רואים, זו בדיוק תמצית הסיפור", ...

רגע אחרי שהרב עובדיה יוסף נתן את האות למסע ההסתה, סימן השבאב החרדי את הרב דוד סתיו כמטרה. בחתונה אחת, שבה נכח השבוע, שמו לו הרוקדים רגליים. בחתונה אחרת, של אחותו של הרב יאשיהו פינטו, חסמו אותו במשך דקות ארוכות ולא אפשרו לו להגיע אל הרב כדי לברך אותו. בין לבין צעירים חרדים צועקים לו, מקללים אותו בגסות ומדביקים לו כינויים. אחר כך יעמדו חסידיו השוטים של מנהיג  ש"ס ויספרו לנו שהוא והם עסוקים באהבת ישראל וש"דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
ביום שני נפלה ב"מעריב" טעות עריכה. שמו של הרב עובדיה הופיע בלי התואר "רב" וחסידיו של מרן נעלבו עד עמקי נשמתם. לרב עובדיה מותר לכנות את הרב סתיו "רשע" ולומר עליו שהוא "צלם בהיכל", ליומון של ש"ס מותר לכנות אותו "ליצן" ו"רב הקולנוע" ולהסיר ממנו את תוארו הרבני, אבל נפשם ...

(פורסם במוסף שבת)
כל אזרח צריך להיות שבע רצון כשמשטרת ישראל מצליחה לפענח תיק רצח, ודאי כזה שמחכה לפתרונו כמעט ארבע שנים. השבוע, רגע אחרי שמלאה כוס הנחת האזרחית שלי מפענוח תיק הברנוער, ואחרי שקציני המשטרה סיפרו בגאווה שהתיק הזה היה "ספינת הדגל" שלהם בשנים האחרונות, התפניתי להרהר מעט בחקירה הזו. ביני לבין עצמי תהיתי איך בדיוק קובעים שם למעלה איזה תיק יהיה "ספינת הדגל" ואיזה נגזר דינו להיות סירה רעועה. במי משקיעים יותר ובמי פחות. במשטרה יסבירו ודאי שאין תיק שלא נותנים בו את הנשמה ואין חקירה שלא טורפת את שנתם של אנשי הימ"ר. אבל בסופו של דבר כולנו יודעים שהשמיכה קצרה ומישהו צריך להחליט על איזה תיק להושיב מחר בבוקר את הצוות ואיזה לדחוף לקצה השולחן לזמן מה. נדמה לי שדי ברור שאת גודלה של הספינה קובעים על פי רוב כלי התקשורת. תיק חקירה עם המאפיינים של הרצח בברנוער יקבל ...

את ההכרות הראשונה עם מנהגי המקום עשינו עוד בחוץ, כמה עשרות מטרים לפני הכניסה להר הבית, בנקודת הבידוק. הגענו לשם, ביום חמישי האחרון,  קבוצה של כעשרים חברים, רובנו עיתונאים, כמעט כולנו  דתיים, יחד עם כמה בני משפחה. הראשונים עברו את קצין המשטרה בלי בעיה. שניים מהם היו גלויי ראש, עוד שניים חבשו כובעים. אבל אז, כששאר החבורה התקדמה והקצין ראה בעיניים יותר מדי כיפות, הכל השתנה. "לעצור, לעצור, כל מי שכבר נכנס שיחזור החוצה", הורה. לטובת הלוחמים נגד אפליה ונגד סלקציות בכניסה למועדונים צריך לספר שבכניסה להר הבית יש סלקציה מובנית, על בסיס קבוע. אם אתה תייר מיפן אתה נכנס בקלות, אם אתה חילוני מרמת גן הבידוק שלך מסתכם במשהו שמזכיר את זה של השומר בכניסה לקניון, אבל אם זוהתה כיפה על ראשך או לא עלינו ציצית המבצבצת בנקודת החיבור שבין חולצתך למכנסיך, אתה נכנס לקטגוריה אחרת. אתה בקבוצת ...