(פורסם במדור שלי במוסף לשבת)  קוראי המדור הזה יודעים כבר מזמן שההתנהלות של המדינה מול הבדואים בנגב לא הייתה מעולם מופת להגיון או לשמירה על שלטון החוק. הנה עוד דוגמא. מתישהו בשנות התשעים פלשו בני משפחת אבו סולב משבט אבו רקייק לקרקע בבעלות מדינת ישראל סמוך לדימונה והתיישבו בה. כשהמדינה ביקשה מהם יפה לקום וללכת, מיהרו אנשי אבו סולב לבית המשפט וביקשו שזה ייקבע שהם בעלי הזכויות בקרקע ושאבות אבותיהם יושבים בה מדורי דורות. המדינה, מצידה, הסבירה שמדובר בכלל במשפחה של נוודים שמעולם לא גרו דרך קבע במקום כלשהו, ובוודאי לא בשטחים המדוברים, שהם בכלל שטחי אש פעילים של צה"ל זה שנים ארוכות. חוץ מזה, בסקר קרקע שבוצע במקום ב- 1962 והוצג לבית המשפט לא נמצא זכר למשפחה הזו. בסופו של הליך זרק אותם נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר, מכל המדרגות וגם הטיל עליהם הוצאות. עד כאן הפרק הראשון. הפרק השני ...